עורך: ד”ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא”ל, מתבקש לשלוח לנו דוא”ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא “מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע”.
החוברת נשלחת לכתובת הדוא”ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא”ל מתבקש לשלוח לנו דוא”ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא “מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע”.
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 16 באוגוסט 2026.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
בחירות – האם אנחנו “בחלק” או “בהכול”.
מדדי מניות – שערי חליפין – שערי ריבית – זהב.
בחירות – האם אנחנו “בחלק“ או “בהכול“.
לפי אמרה ידועה של נשיא ארה”ב לינקולן ” אפשר לשטות בחלק מהציבור כול הזמן, אפשר לשטות בכול הציבור חלק מהזמן, אבל אי אפשר לשטות בכול הציבור כול הזמן”.
בשלושת החודשים הבאים אמורות להערך בחירות בישראל, בארה”ב וברוסיה.
בישראל הבחירות הן לכנסת (הפרלמנט). תוצאות הבחירות תקבענה מי יהיו האישים – המפלגות שירכיבו את הממשלה הבאה בישראל. סביר לומר שבבחירות אלו הציבור יביע את דעתו לגבי האישים – המפלגות שמרכיבים את הממשלה הנוכחית בישראל. “דעתו” לגבי הצלחתם – כשלונם במלוי תפקידם כשלטון.
בארה”ב הבחירות הן לכול הנציגים בבית הנבחרים ולכשליש מחברי הסנט. הנשיא המכהן – מר טרמפ – אינו עומד לבחירה. למפלגה הרפובליקאית – שהנשיא טרמפ מנהיג אותה – יש רוב זעום בבית הנבחרים ורוב של 3 סנטורים בסנט. אובדן הרוב של מפלגה זו באחד/שני בתי מחוקקים אלו, עלול לפגוע קשות ביכולת של הנשיא המכהן “לשלוט”. זה גם עלול לפגוע בו אישית – ניסיון “להדיח אותו מתפקידו”. גם פה סביר לומר, שבבחירות אלו הציבור יביע את דעתו לגבי תפקוד השלטון הנוכחי בארה”ב שמזוהה עם הנשיא המכהן. אולם חשוב להעיר שאלו בחירות “מקומיות”, שבהן עומדים לבחירה מועמדים שונים ולא הנשיא המכהן. לזהות מועמדים אלו יכולה להיות השפעה רבה על תוצאות הבחירות.
ברוסיה הבחירות הן לפרלמנט (הדומה). לא לנשיאות. מר פוטין הנשיא המכהן לכאורה אינו משתייך לשום מפלגה. אולם למפלגה שמזוהה איתו יש כעת רוב מוצק בפרלמנט, הגם שקבלה רוב זעום מכלל הקולות בבחירות הקודמות. זאת בגלל שיטת הבחירות, שבה הייצוג בפרלמנט אינו לפי החלק היחסי מכלל הקולות, אלא לפי אלו שזכו ברוב הקולות בכול אזור בחירה. ירידה גדולה – מתחת ל-50% מכלל הקולות – שתקבל המפלגה שמזוהה עם הנשיא פוטין, סביר שתראה שקטנה התמיכה הציבורית בנשיא פוטין. סביר שזה בעיקר בגלל הצורה שבה הוא מנהל את “המבצע הצבאי המיוחד” באוקראינה.
מה לכול אלו ולאמרה של הנשיא לינקולן?
יש הטוענים ששלושת מנהיגי מדינות אלו משטים בציבור הבוחרים. זאת בטענות שלהם בתחומים שונים. בישראל וברוסיה, סביר שמדובר בעיקר בתחום הפעילות הצבאית של מדינות אלו. בארה”ב כנראה בעיקר בתחום המצב הכלכלי במדינה.
אם כך הוא, אז ייתכן שבבחירות אלו ניווכח האם אנחנו נמצאים “בחלק” או “בהכול”. כי אם יתברר שמדובר “בכול הציבור כול הזמן”, אז סביר שתהיה ירידה גדולה ביכולת “לשלוט” של אלו שכעת מנהיגים מדינות אלו. ייתכן גם “העלמות” של יכולת זו.
נדע בעוד 2-3 חודשים.
הפגם בהתנהלות של הנשיא פוטין.
פסיכולוגים מתארים תופעה של דיסוננס קוגניטיבי – Cognitive dissonance – או בלשון האקדמיה ללשון עברית – צְרִיר הַכָּרָנִי – שבה אין התאמה בין מערכת אמונות/דעות של אדם וההתנהגות שלו ו/או אינפורמציה שהוא מקבל ומצריכה פעולה מצדו.
זה יוצר “חוסר נוחות” שההתמודדות איתה היא בהתעלמות מאינפורמציה “לא נוחה” או במתן פרשנות “נוחה” לאינפורמציה כזו. זאת כדי שאדם לא יצטרך לנקוט בפעולות לא נוחות/נעימות עבורו.
זו תופעה ידועה בהתנהלות של פוליטיקאים. במקרים מסוימים היא גורמת לתצאות נוראיות לציבור. למשל, ההתנהלות של סטלין בימים שקדמו לפלישת צבא גרמני לברית המועצות. למשל, ההתנהלות בשכונה שלנו בימים שלפני מלחמת יום כיפור ובימים שלפני 7 באוקטובר 2023.
ייתכן “שפגם” כזה מאפיין את ההתנהלות של מר פוטין נשיא רוסיה. זאת באשר לאמונות/דעות שלו ביחס לצפוי “במבצע הצבאי המיוחד” שהוא – כמפקד הצבאי העליון של הצבא הרוסי – מנהל באוקראינה. מזה יותר מארבע שנים.
הוא תחם “מבצע” זה בשתי מגבלות. ראשית, שלא יהיה עימות ישיר בין רוסיה ובין מדינות שחברות בארגון נאטו. בעיקר עם ארה”ב. שנית, שפעילות קרקעית של צבא רוסי תוגבל לשטח ארבעת המחוזות שסופחו לרוסיה. כמו כן הייתה מגבלה על פגיעה “במטרות אזרחיות”. מגבלה זו כבר אינה קיימת למעשה.
הוא חזר וטען שכך “מה שלא יושג בדרך דיפלומטית, יושג בפעילות צבאית”.
אולם אחרי יותר מארבע שנים של פעילות צבאית, נכון למצב כעת, לא נראה שהנשיא פוטין השיג את המטרות שהציב לעצמו/לרוסיה.
שאוקראינה – לעולם – לא תהיה חברה בארגון נאטו. שתוגבל יכולתו של צבא אוקראינה (לפגוע ברוסיה). שתשמרנה זכויות של דוברי רוסית, בשטחה של אוקראינה – בוודאי בשטחים שסופחו לרוסיה. שלא לדבר על שטחים ברוסיה עצמה – שמותקפים כעת מדי יום באמצעות כתבמים מאוקראינה.
מה הבעיה הפסיכולוגית של מר פוטין בהתמודדות עם מציאות זו?
שמתברר, שעד כה, לא ניתן להשיג “מטרות אלו” בפעילות צבאית, במגבלות שהוא הטיל/מטיל על פעילות הצבא הרוסי! זה מאלץ אותו לקבל החלטות “לא נעימות”.
ראשית, בגלל שזה מוכיח שהוא טעה בדרך שפעל בה עד כה.
שנית, כיוון שהסרת מגבלות אלו כרוכה בסיכונים גדולים! צבאיים – כלכליים -מדיניים.
זה אמור לגבי החלטה לכבוש את כול שטחה של אוקראינה! כדי להפסיק/למנוע הפצצות בשטחה של רוסיה.
במקרה כזה, יצטרכו לשלוט ב-15-25 מליוני תושבים, שאינם חפצים במיוחד בשלטון רוסי.
או “שישכנעו” 10-15 מליוני תושבים מאוקראינה “לנוע מערבה”. זה עלול לסכל כול אפשרות להגיע “להסכם” עם “המערב”.
זו החלטה קשה וזה מסביר את מדיניות “ההכלה” של הנשיא פוטין לגבי המשך/החמרת תקיפות של כתבמים בשטחה של רוסיה.
מהי התגובה שלו?
לשפר את אמצעי ההגנה מתקיפות כאלו. (נוהג ידוע בשכונה שלנו).
אולם אמצעי ההגנה העיקרי שהוא טוען שקיים לרוסיה הוא: שתקיפות אלו לא תשפענה על המורל של תושבי רוסיה. או ברוסית – על התמיכה בנשיא פוטין.
מהו הסיכון “למערב” שממשיך לבחון את גבולות “ההתאמה הפסיכולוגית” של הנשיא פוטין למציאות שאינה נוחה עבורו?
לרוסיה/ברית המועצות היו בעבר מרחבי ספיגה עצומים לספוג מפלות צבאיות. “מרחבים” בשטח ובכוח אדם. כלומר, “הכלה” של מצב “לא נעים”. אבל ההיפוך של מצבים אלו – תבוסה לאויב של רוסיה, היה תלוי בנחישות של מנהיגי רוסיה/ברית המועצות להמשיך בעימות הצבאי. עד הניצחון המוחלט. מוחלט ללא מרכאות.
מנהיגי “המערב” מהמרים על כך שלנשיא פוטין אין נחישות כזו! למה? בגלל ובגלל…
מה הוא יעשה, אם אחרי כיבוש עוד 2-3 ערים במחוז דונבס, למעשה השלמת כיבוש כול מחוז דונבס, אוקראינה תמשיך, מדי יום, להפציץ באמצעות כתבמים בשטחה של רוסיה?
הוא ימשיך לנהל פינג פונג הפצצות – שלי גדול יותר – עם השלטון באוקראינה?
או שיאלץ – גם בהדרגה – לכבוש את כול שטחה של אוקראינה?
אלא אם יוחלף השלטון באוקראינה! זה מה שהשלטון בארה“ב מנסה/ינסה להשיג. אבל לא השלטונות באירופה.
מדוע ביקר ראש סוכנות הביון האמריקאית במוסקבה?
כדי להזהיר/לאיים את/על הנשיא פוטין? או כדי“להבטיח לו הבטחות“ על מה שיעשה הממשל בארה”ב אחרי הבחירות בחודש נובמבר 2026 בארה”ב? זאת כדי לשכנע אותו שלא להיגרר כבר בקרוב לפעילות צבאית באוקראינה, שעלולה לגרום “אי נעימות למערב”? גם לנשיא טרמפ. אולי זה מה שלמעשה רוצה הנשיא פוטין! “הסבר” לחברים בשלטון ברוסיה, מדוע הוא ממשיך להכיל הפצצות בשטחה של רוסיה. “כי הנשיא טרמפ מבטיח לו כך וכך מיד אחרי הבחירות בחודש נובמבר 2026”. לכן הוא הסכים לאפשר את הביקור של ראש סוכנות הביון האמריקאית במוסקבה. נשמע לכם הזוי?
כול זה בגלל כתבם שעולה כמה עשרות אלפי דולרים. מצב שלא היה קיים כאשר הנשיא פוטין החל “במבצע צבאי מיוחד” באוקראינה. כעת הוא מתעלם ממציאות זו. על זה מסתמכים מנהיגי המערב.
הערה: הנשיא פוטין מצפה שארה”ב תעשה עם רוסיה הסכמים כמו שנעשו עם ברית המועצות. אלו היו הסכמים הגיוניים למנוע קטסטרופה – בלי מרכאות.
אולם הוא “שוכח” שהסכמים אלו נעשו עם ברית המועצות, שארה”ב חששה ממנה. זאת כאשר צבא רוסי היה בשטחה של מזרח גרמניה ולמעשה בכול שטחה של מזרח אירופה.
כיום מנהיגי “המערב” אינם חוששים מהנשיא פוטין – מרוסיה! יש לרוסיה פצצות אטום? אז מה?! אפשר לתקוף בשטחה עם כתבמים. שהרי לנשיא רוסיה יש מדיניות של “הכלה”.
צודקים, או טועים “בגדול”? נדע עד סוף שנת 2026.
האם הנשיא פוטין “יכיל” גם הפצצות בעומק שטחה של רוסיה באמצעות טילים?
“המערב” – גם ארה”ב – סיפק לאוקראינה סוגי טילים, שהשתמשו בהם להפצצת מטרות רוסיות. אולם אלו טילים לטווח של עד 300-400 ק”מ. לטילים שמשוגרים ממטוסים יש טווח מעט גדול מזה.
הפצצות באמצעות טילים כאלו נעשו רק באזורים של אוקראינה שסופחו לרוסיה ובאזורים ברוסיה בסמוך לגבול עם אוקראינה.
מדוע לא סופקו לאוקראינה טילים שיכולים לפגוע עמוק בשטחה של רוסיה?
נכון שמר פוטין חזר והזהיר מפני ההשלכות שעלולות להיות לכך. למשל ובייחוד הפצצות רוסיות בשטחן של מדינות שחברות בארגון נאטו.
מדוע מר פוטין עלול להגרר לפעולות כאלו?
ראשית, בגלל שהפצצות כאלו בשטחה של רוסיה עלולות לגרום למספר גדול של קורבנות בנפש. מה שלא יאפשר למר פוטין “להכיל” אותן.
שנית, וזה העיקר, כיוון שבמציאות כזו, תקרוס מערכת ההרתעה הרוסית – הרתעת “המערב” משיגור טילים לשטחה של רוסיה. זאת כיוון שבניגוד לכתבמים, טילים יכולים לשאת נשק גרעיני!
מערכות זהוי שיגור טילים ברוסיה, אינן יכולות – תמיד – לזהות האם טיל שמשוגר לעברה, נושא נשק גרעיני. “עקרון ההרתעה” מבוסס על כך, שזהוי שיגור טילים, יגרום מידית להפעלת אמצעי נגד – שיגור מרוסיה של טילים גרעיניים לשטח האויב. בארה“ב ובאירופה.
אחרת, אין משמעות “להרתעה”. נזכיר שמר פוטין הצדיק את “המבצע הצבאי המיוחד” באוקראינה, בכך שהצבת טילים בשטחה, תקצר מאד את הזמן שיהיה “למקבלי החלטות” ברוסיה, אם וכאשר יזוהו שיגורי טילים שיכולים לפגוע עמוק בשטחה של רוסיה.
לכן, שלב כזה בהסלמה בעימות הצבאי באוקראינה, עלול לאלץ את מר פוטין לקבל החלטות להפציץ בשטחן של מדינות שחברות בארגון נאטו.
יש “במערב” כאלו שטוענים שהוא לא יעז. בכול עימות צבאי שמסתיים בקטסטרופה, יש למקבלי החלטות “מודל פסיכולוגי” לגבי היריב שלהם. אם מתברר שהם טעו, אז קורית קטסטרופה.
על כך אמר איינשטיין “אבל אין גבול לטפשות של אנשים”.
גם לא בעיסוק האם “מצר הורמוז פתוח או סגור”. השאלה העיקרית היא, האם מר פוטין יאלץ בקרוב – 3-4 חודשים – לקבל החלטה, האם לכבוש את כול שטחה של אוקראינה?
מה באמת קורה באיראן?
לא לפי דברי פוליטיקאים, שאומנותם היא “לשטות בציבור”. לפי המציאות בשטח.
יש מקור אמין אחד – מחוץ לאיראן – לגבי המציאות באיראן בתחום החשוב מכול – הסיבה למלחמת המנע של ארה”ב וישראל נגד איראן. הלו זו המציאות לגבי היכולת של איראן לפתח נשק גרעיני ופעילות שלה בתחום זה.
אלו דוחות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
הדוח האחרון שלה מתייחס לתקופה שעד חודש יוני 2026.
בו נאמר בפשטות: איננו יודעים. סביר לייחס יותר אמינות לכך, מאשר לדברי פוליטיקאים.
איננו יודעים שני דברים.
ראשית, נתונים לגבי כמות האורניום המועשר שבידי איראן. גם לגבי כזה שמועשר לדרגה של 60%).
שנית, נתונים לגבי כמות הצנטריפוגות להעשרת אורניום מסוגים שונים שבידי איראן/שמופעלות בידי איראן.
מדוע “איננו יודעים”?
כיוון שמאז חודש יוני 2025, אין לנו (למפקחים מטעמנו) גישה לארבעה אתרים שהופצצו בידי ישראל וארה”ב. גם לא לאתר “חדש” – שידוע כהר המכוש. כמובן שאיראן אינה מספקת לנו נתונים אלו.
לכן, איננו יודעים – בלי מרכאות.
מי שזה נוח לו, יכול להאמין לדברי פוליטיקאים. למשל, לכך “שאנחנו מפקחים על מה שקורה שם באמצעות לווינים”. נחזור ונזכיר את דברי מי שעומד בראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית: “מה שהופצץ ניתן לשיקום. לכן, חשוב שתהיה גישה לשטח”.
נזכיר את מה שכתבנו בחוברת בחודש מרץ 2025 – שלושה חודשים לפני שישראל וארה”ב הפציצו אתרי גרעין באיראן.
סביר שהמדיניות של איראן הייתה/ היא לצבור כמות גדולה של אורניום מועשר לרמה של 60%, כך שכאשר תתקבל החלטה לייצר נשק גרעיני, תהיה בידם כמות אורניום מועשר לדרגה של 60% שתאפשר ייצור מהיר של לפחות 30-50 פצצות אטום בתוך תקופה של כמה שבועות. לא רק של 10-12 פצצות אטום.
לצורך זה איראן המשיכה להעשיר אלפי טונות של אורניום לדרגת העשרה עד 20%. ממאגרים אלו יוכלו להמשיך להעשיר אורניום לדרגה של 60%.
מה המצב בתחום זה – 14 – 7 חודשים אחרי סיום שני גלי הפצצות על איראן?
“איננו יודעים”. כול השאר אלו פטפוטים. של פוליטיקאים.
נעיר פה, כי ייתכן שגם באיראן עצמה, לא כול אלו שנחשבים לחלק מהשלטון, בייחוד כאלו שרוצים להגיע להסכם עם ארה”ב, יודעים מהו המצב האמיתי בתחומים אלו.
זה המצב האמיתי באיראן. הדבר היחיד שיודעים בוודאות הוא, שככול שעובר זמן רב יותר, ייתכן שגדלה יכולת השיקום של מה שהופצץ. גם אם עדין לא התחילו “בשיקום”, זה ייתכן בכול עת.
השיקום של חברת Huawei
המבצע הנוכחי של הממשל בארה”ב לחסל את היכולת הכלכלית של ישות גדולה – כעת מדינת איראן – אינו הפעם הראשונה שממשל של הנשיא טרמפ מנסה לעשות זאת לגבי ישות כלכלית גדולה.
בשנת 2019 – בתקופת הכהונה הראשונה של מר טרמפ כנשיא – החליט הממשל בארה”ב לחסל ישות כלכלית גדולה – את החברה הסינית Huawei.
חברה זו נחשבה למובילה בתחמים טכנולוגיים – בעיקר תקשורת סלולרית – עם היקף מכירות שנתי של כ-140 ביליון דולרים. היא הובילה – בלי מרכאות בייצור ציוד שמשמש רשתות תקשורת סלולריות וגם בייצור טלפונים סלולרים, כולל באיכות גבוהה, שמתחרה בטלפונים מתוצרת חברות סמסונג ואפל.
המגמה הייתה של המשך גידול רב בעסקיה, גם כאשר היא לא יכלה למכור בארה“ב מכשירי טלפון סלולרים.
אז החליט הממשל בארה”ב – הנשיא טרמפ – לחסל את הפעילות העסקית של החברה. התרוץ כרגיל היה “סיכון בטחוני”.
המבצע לחיסולה של החברה היה בשני תחומים.
בתחום של ייצור ציוד לשימוש בתקשורת סלולרית, פשוט לאסור על חברות בארה”ב ומדינות לווין שלה, להשתמש בציוד כזה. גם קצבו תקופת זמן לחברות שכבר היה ברשותן ציוד כזה, “לעקור” אותו מקרבן. אפילו הקציבו סכומי כסף לסייע להן בכך.
בתחום מכשירי טלפון סלולרים פעלו בשני שלבים.
ראשית, אסרו להשתמש במכשירים של החברה במערכת הפעלה אנדרויד של חברת גוגל. כמו כן בשירותים של “חנות לאפליקציות” של חברת גוגל. האיסור חל לגבי מכשירים בכול מקום בעולם. למעשה למנוע מהחברה למכור מכשירים כאלו.
שנית, אסרו לייצר עבור החברה צ’יפים שנדרשים במכשירי טלפון סלולרי. ייצור כזה נעשה בעיקר בחברות בטייוואן ובדרום קוריאה. כמו כן נאסר למכור לסין ציוד מתקדם לייצור צ’יפים – EUV – שמאפשר ייצור צ’יפים מסוג פחות מ-14 נאנו.
אחרי שנקטו בפעולות אלו, התרווחו בכורסאות, שפשפו ידיים בסיפוק וחיכו להתמוטטות של החברה.
לפני שנמשיך, נקדים במה שנקרא ספוילר – הם עדין מחכים. 7 שנים אחרי שהחלו “במבצע זה”.
מה עשתה החברה?
ראשית, החברה מזה זמן רב, התחילה לפתח בעצמה מערכת הפעלה כתחליף למערכת אנדרויד. לא רק עבור טלפונים סלולרים, אלא עבור מכלול של מכשירים שבהם נדרשת מערכת הפעלה. תחילה עשו זאת על בסיס מערכת הפעלה אנדרויד של קוד פתוח – דהיינו אין מניעה חוקית מכך. מאוחר יותר פתחו מערכת הפעלה תוצרת סין – ללא מרכאות. כמו כן פתחו אפליקציות לשימוש במערכות הפעלה אלו.
אולם קושי רב נוצר כאשר אסרו למכור לחברה צ’יפים שדרושים בטלפונים סלולרים. אחרי שהחברה כילתה את כול מלאי הצ’יפים שנרכשו לפני איסור זה, היא למעשה לא יכלה “להציע” טלפונים סלולרים. נזכיר שהיה הייתה המובילה בתחום זה בסין וגם במדינות אחרות.
התוצאה הייתה ירידה בהכנסות בסכום של 30-40 ביליון דולרים בשנה.
כאשר קורה כך בחברה אמריקאית, ההנהלה שולחת לעובדים מסרון שבו נאמר “שיהיה לכם בהצלחה בהמשך דרככם”.
לעומת זאת החברה שלחה מסרון לעובדים שבו התבשרו על קבלת בונוס בסכום של משכורת אחת. כמו כן מייסד/מנכ”ל החברה הבהיר להם שצפויה תקופה קשה.
כמו כן החברה “מכרה” את הפעילות שלה במכשירי טלפון סלולרים מאיכות “בינונית” לחברה חדשה שהוקמה לצורך זה. מכשירים אלו אינם מתחרים במכשירים המובילים של החברות סמסונג ואפל. מסיבות שלא נרחיב בהן פה, השלטון בארה”ב לא מנע פעילות של חברה חדשה זו – Honor. כמו שלא מנע המשך פעילות של חברות סיניות אחרות שגם הן מכרו מכשירים שלא התחרו במכשירים המובילים של סמסונג ואפל.
ואחרי כן דממה. בתקשורת אבל לא בפעילות של החברה.
“מטילי הסנקציות על סין” היו בטוחים שלא ניתן יהיה לייצר בסין צ’יפים מסוג פחות מ-14 נאנו. שהרי נאסר למכור לסין ציוד שמאפשר זאת. מה עשו בסין?
הראו שאפשר לייצר צ’יפים גם מסוג 7 נאנו באמצעות ציוד פחות מתקדם – DUV – ולכן גם אפשר לייצר טלפונים סלולרים באיכות גבוהה בדומה לטלפונים של סמסונג ואפל.
זאת בצרוף מערכת הפעלה וחנות אפליקציות והנה החברה חזרה להיות החברה המובילה בסין במכירת טלפונים סלולרים. מחלק שוק בסין של כ-4% , אחרי “שפשוף הידיים בוושינגטון” – לחלק שוק בסין של 22-23 אחוזים כעת. (למעשה לכך יש להוסיף גם את חלק השוק של חברת Honor כ-11%.)
תאמרו, אבל החברה עדין אינה יכולה להשתמש בצ’יפים מסוג 7 נאנו ופחות מכך, כמו סמסונג ואפל. אולם מבחינת הצרכן – איכות המוצר – לא רק סוג הצ’יפ קובע לגבי “חווית השימוש”.
ברור שעדין קיים קושי רב במכירת טלפונים כאלו מחוץ לסין. זאת בעיקר בגלל האיסור להשתמש בחנות אפליקציות של גוגל. איך אמר מר ואנס סגן נשיא ארה”ב: אנחנו באמצע המשחק.
ייצור ציוד DUV בסין.
“משפשפי הידיים” בוושינגטון מודעים לשימוש בציוד DUV לייצור צ’יפים בסין. בעיקר ציוד מתוצרת החברה ההולנדית ASML. כבר עלו דרישות לאסור גם מכירת ציוד כזה לסין.
אין להתפלא שחברות סיניות הודיעו שהן כבר יכולות לייצר ציוד כזה. אומרות 5-7 מכונות תסופקנה בשנת 2026 ועד כ-20 מכונות תסופקנה בשנת 2027. תקלות, אכזבות ודחיות, סביר שתהיינה. הכיוון ברור.
תחליף בסין לשימוש בצ’יפים מסוג 5 נאנו ופחות מכך.
המזעור של גודל טרנסיסטורים ועוד שנמצאים בתוך צ’יפ – על ידי שימוש בציוד מסוג EUV – מאפשר להגדיל את “היכולת” של צ’יפ בעיבוד נתונים.
הגב’ He Tingbo עומדת בראש חברת HiSilicon והיא גם המדענית הראשית שלה. זו חברת בת של Huawei. למעשה מרכז הפיתוח שלה.
במצגת שלה לפני כמה חודשים, היא הציגה “תאוריה”, לפיה מה שמגביל כיום את “היכולת” של צ’יפים, אינו כמה טרנסיסטורים אפשר “לשבץ” בשטח מסוים של צ’יפ, אלא מהירות תעבורת הנתונים (אלקטרונים) בין חלקים בצ’יפ “שמעבדים נתונים”. סידור שונה של חלקים אלו בצ’יפ, יקטין את הזמן שנדרש למעבר אלקטרונים ביניהם. כך תגדל “היכולת” של צ’יפ.
למעשה, זו אמור להיות תחליף לשימוש בצ’יפ מסוג 5 נאנו ופחות מכך. כזכור נאסר למכור לסין ציוד לייצור צ’יפים כאלו.
“סדור שונה” – על ידי ייצור צ’יפ “תלת ממדי”.
האם זה מעשי? מתי? איך אמר נפוליאון? כאשר סין תתעורר, העולם ירעד.
חלק שוק בסין במכירת טלפונים סלולרים.
שימו לב בטבלה: מרבעון רביעי 2025 גדל החלק של החברה לעומת החלק של חברת אפל. (מספר מכשירים שנמכרו). מאז תחילת 2026 חברת אפל מצליחה לשמור על חלקה בשוק לעומת חברות סיניות אחרות, כיוון שהיא לא העלתה מחירי מכשירים – העלאה שנדרשה עקב עלייה במחירי צ’יפים לזיכרונות. כזכור היא מבקשת “הסכמה” שתוכל לקנות זיכרונות כאלו מחברות סיניות.
כמו שנאמר בספוילר: עדיין מחכים. מישהו מוכן לנחש כמה זמן יצטרכו לחכות במיזם הנוכחי לחסל את היכולת הכלכלית של איראן? שוב ספוילר: אינסוף, אם מנהיגי סין יחליטו שלא לאפשר זאת!
הערה: האיום של הממשל בארה”ב להטיל סנקציות על סין אם תסחור עם איראן – יהיו לה קשרים כלכליים/פיננסיים עם איראן – הוא למעשה איום לשתק חלק גדול מהפעילות הכלכלית בעולם. דהיינו פטפטת.
שהרי הפסקת היכולת של מוסדות פיננסיים בסין לאפשר סחר בינלאומי תוך שימוש בדולרים, יגרום לא רק להפסקת סחר בין סין וארה”ב, אלא גם להפסקת סחר בין סין למדינות רבות, סחר שבו משתמשים בדולרים. סין מייצאת בשנה סחורות בסכום של כ-3000 ביליון דולרים ומייבאת סחורות בסכום של כאלפיים ביליון דולרים. אם לא יוכלו להשתמש בדולרים בסחר זה, אז או שלא יהיה סחר ותתמוטט המערכת הפיננסית העולמית – חדלות פירעון חובות, או שהסחר ייעשה במטבע סיני! סוף לשימוש בדולר כמטבע רזרבה בעולם. סוף ליכולת של הממשל בארה”ב “להדפיס” אינסוף דולרים כדי לממן את ההוצאות שלו.
איך אומרים באמריקאית: make my day. אם מנהיגי סין יחליטו to call the bluff of president Trump
נראה ממש בתוך 2-3 חודשים.
או איזו “הפתעה” זו תהיה כאשר הנשיא טרמפ, אחרי הבחירות בחודש נובמבר 2026, יעשה “העתק – הדבק” להסכם שהיה בין הנשיא אובמה לאיראן, בשנת 2015.
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
בסוגריים – הנתונים ביום 16 באוגוסט 2026.
מחיר זהב – 4454 (4375) דולרים לאונקיה.
מדד דאו ג’ונס תעשייתי – 53560 (53732)
מדד נאסדק – 26402 ( 26729)
תשואת אג”ח ממשלת ארה”ב 10 שנים – 4.71% ( 4.70%.)
שער ריבית יומי ארה”ב 3.50.
מחיר נפט קל ארה”ב – 83 (82) דולר לחבית. ברנט באירופה – 88 (88) דולר.
תשואה ראלית אג”ח צמוד מדד ממשלת ארה”ב 10 שנים – 2.41% (2.41%)
שער חליפין ינים לדולר – 160 (159)
מחיר חוזה גז טבעי קרוב – 3.47 דולרים. ( 2.73 דולרים).
מחיר מתכת כסף – 66.0 (64.0) דולרים לאונקיה.
מחיר מתכת פלטינה – 1833 (1756) דולרים לאונקיה.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
עוד קישורים לגרפים באתר חוברת למשקיע:
אז מה אם מחירי אג”ח יורדים?
בגרף הבא הפסדים/רווחים מצטברים של חברות ביטוח ביפן מהחזקת מניות/אג”ח ביפן.
מקור: zerohedge.com
שימו לב: עד שנת 2023 היו רווחים מצטברים מהחזקת מניות וגם מהחזקת אג”ח. אם כי הייתה כבר ירידה ברווחים המצטברים מהחזקת אג”ח.
משנת 2024 התחיל גידול ניכר בהפסדים מצטברים מהחזקת אג”ח. בו בזמן היה גידול ברווחים המצטברים מהחזקת מניות, אם כי בסכום נמוך יותר מאשר הגידול בהפסדים המצטברים מהחזקת אג”ח.
לפי גרף זה , עד כה, סכום הרווחים המצטברים מהחזקת מניות הוא לערך כסכום ההפסדים המצטברים מהחזקת אג”ח.
הערה: הסכומים המצטברים הם לפי שערוך במחירי שוק של מניות ואג”ח שנסחרות ביפן.
ההסבר למצב הנוכחי הוא פשוט. ירידה מתמשכת במחירי אג”ח לפדיון בטווח ארוך – דהיינו עלייה מתמשכת בתשואות בהן נסחרות אג”ח אלו – של ממשלת יפן.
כזכור משרד האוצר של ארה“ב נחלץ לאחרונה למנוע המשך פיחות בשערי החליפין של הין היפני. גם נאמר שהוא “יציע” לבנק המרכזי של ארה”ב להשתתף במשימה זו. מדוע נדיבות זו?
כדי שהשלטון ביפן לא יאלץ למכור אג”ח דולריות – מהרזרבות במט”ח של יפן – וכך יגרום לירידה גם במחירי אג”ח של ממשלת ארה”ב.
הירידה במחירי אג”ח ממשלת יפן קורית במקביל לפיחות מתמשך של הין היפני לעומת דולר ארה”ב. זאת בגלל שביפן השלטון מסרב להעלות את שער הריבית במקביל לעלייה בשער הריבית בארה”ב. מדוע? כדי למנוע ירידה במחירי אג”ח ביפן!
חברות ביטוח שמחזיקות באג”ח כאלו – גם בנקים – עלולים להאלץ לשערך בדוחות הכספיים שלהם את שווי השוק של אג”ח אלו. זאת כאשר ערכן יפחת מ-50% מסכום הקנייה שלהן.
אולם גם זו אינה בעייה. יעשו ביפן פשוט את מה שעושים בארה“ב. יכריזו על החזקות אלו כהחזקות לטווח ארוך – לפדיון – שתפדנה בסכום ההנפקה שלהן ולכן אין צורך לשערך את ערכן לפי מחירי שוק כעת. זה נעשה בארה”ב – אז למה שלא יעשה גם ביפן?
סביר שיעשו כך, אבל זה לא יפתור את “הבעייה”. ציבור שרכש פוליסות ביטוח לטווח ארוך – מעין תחליף לאג”ח – יפדה אותן ככול שיווכח שמי שמחזיק התחייבות (לא צמודה למדד) בינים לטווח ארוך, יפסיד חלק גדול מחסכונותיו. למעשה יסרבו לרכוש פוליסות ביטוח לטווח ארוך – גם לא תוכניות חיסכון לטווח ארוך בבנקים. נזכיר: אלו אינן צמודות למדד המחירים.
ואז “הלך” על המתווכים הפיננסיים – בנקים וחברות ביטוח. שהרי אלו צריכים ללוות לטווח ארוך, כדי שיוכלו להלוות לטווח ארוך.
עסקים אינם יכולים לבסס פעילות עסקית רק על ידי מימון לטווח קצר. גם לא ממשלה. למרות שכעת בארה”ב, שר האוצר שמאיים להשמיד את כלכלת איראן, מנסה לנהוג כך.
אז זהו. בשלב מסוים – ברמה מסוימת של ריבית לטווח ארוך – עסקים אינם יכולים לתכנן פעילות עסקית ואז בום. מדדי מניות קורסים. אם לא נומינלית, אז ריאלית כאשר שיעור האינפלציה הולך ועולה. איזו הפתעה. אולי לציבור שבוחר את מנהיגיו, אבל לא בשוק ההון, שבו מחירי אג”ח לטווח ארוך ממשיכים לרדת (התשואות עולות) – בכול המדינות הגדולות בעולם!
להלן תשואות אג”ח ממשלה לפדיון 10 שנים – שנים עשר חודשים אחרונים.
תשואת אג”ח ממשלה לטווח ארוך בגרמניה.
תשואת אג”ח ממשלה לטווח ארוך בצרפת.
תשואת אג”ח ממשלה לטווח ארוך ביפן.
תשואת אג”ח ממשלה לטווח ארוך בארה”ב.
להבדיל בישראל תשואת אג”ח לפדיון בטווח ארוך. 10 שנים אחרונות.
“הנס” הזה עד שתתחיל ירידה גדולה במדד נאסדק100 בארה”ב.
להבדיל באמת בסין. עשר שנים אחרונות.
משקף עודף מסחרי של כאלף ביליון דולרים בשנה. שר האוצר של ארה”ב מאיים “להשמיד” זאת אם…
נראה.
מחיר זהב 10 שנים אחרונות.
שימו לב לקשר בין שני הגרפים האחרונים. “מדרגה” למטה בתשואה באג”ח לטווח ארוך בסין – מדרגה למעלה במחיר זהב. בשלב מסוים – ייתכן כאשר התשואה בסין היא בתחום 1-1.5% לשנה, מתהווה “סחרור” למעלה במחיר זהב. יהיה המשך.
המשימות של שר האוצר של ארה”ב.
לחסל את יכולת התפקוד הכלכלית של איראן – כול עוד מתקיים השלטון הנוכחי בה.
למנוע תנועות “חריגות” בשער החליפין של הין היפני.
למנוע המשך עלייה בתשואות בהן נסחרות אג”ח לטווח ארוך של ממשלת ארה”ב.
כול זאת כאשר נמשך גידול בגירעון תקציב ממשלת ארה”ב והבנק המרכזי של ארה”ב ממשיך “להדפיס” מאות ביליוני דולרים בשנה.
על “משימות” אלו נאמר: מי שמאמין שיצליח בהן, יש לנו גשר למכור לו.
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד”ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת”א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד”ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד”ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד”ר שמואל גולדמן.
ראו גם תנאי שימוש וגלוי נאות לאתר זה.