עורך: ד”ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא”ל, מתבקש לשלוח לנו דוא”ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא “מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע”.
החוברת נשלחת לכתובת הדוא”ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא”ל מתבקש לשלוח לנו דוא”ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא “מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע”.
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 1 בפברואר 2026.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
בסוגריים – הנתונים ביום 1 בפברואר 2026.
מחיר זהב – 5043 (4887) דולרים לאונקיה.
מדד דאו ג’ונס תעשייתי – 49500 (48892)
מדד נאסדק – 22546 ( 23461)
תשואת אג”ח ממשלת ארה”ב 10 שנים – 4.05% ( 4.24%.)
שער ריבית יומי ארה”ב 3.50.
מחיר נפט קל ארה”ב – 63 (65) דולר לחבית. ברנט באירופה – 68 (69) דולר.
תשואה ראלית אג”ח צמוד מדד ממשלת ארה”ב 10 שנים – 1.76% (1.90%)
שער חליפין ינים לדולר – 152 (155)
מחיר חוזה גז טבעי קרוב – 3.24 דולרים. (4.30 דולרים).
מחיר מתכת כסף – 77.0 (84.0) דולרים לאונקיה.
מחיר מתכת פלטינה – 2077 (2121) דולרים לאונקיה.
מחיר זהב – עליה 3% . מדד דאו ג’ונס –עלייה 1.2% . מדד נאסדק – ירידה 4% .
שער ריבית יומי –יציב
תשואת אג”ח ממשלה לטווח ארוך- ירידה 0.19% .
תשואת אג”ח צמוד מדד – ירידה 0.14% .
מחירי נפט – יציב .
תחום תנודות במחיר זהב – 5110 – 4505 דולרים לאונקיה.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
עוד קישורים לגרפים באתר חוברת למשקיע:
עונת ההפחדות.
היו מלחמות גדולות שהתחילו בעבר אחרי הפחדות – האימפריה האוסטרו-הונגרית הפחידה את סרביה. גרמניה – הנאצית – הפחידה את פולין. מצרים – נאצר – הפחידה את ישראל. יש עוד.
כעת ארה”ב – הנשיא טרמפ – מפחיד את איראן.
הבעיה בשיטת ההפחדות היא, שאם היריב אינו נכנע – אז ייתכן שתתחיל מלחמה. אבל בעת הנוכחית, עם סוג הפוליטיקאים בשלטון, יש גם אפשרות שיהיה “הסכם” וכול צד לעימות יודיע “נצחנו”.
כתבנו בחוברת הקודמת על “המצוקה” של הנשיא טרמפ. הסיכון לגביו הוא, שכבר בתקופת כהונתו כנשיא – עד ינואר 2028 – יתברר שלאיראן יש נשק גרעיני.
לכן, מבחינתו “הסכם טוב” יהיה בשיטת “שקט יקנה שקט”. מכירים מי “בעל הפטנט” לשיטה זו? אותו אחד שטען “הם מורתעים”.
לכן, עבור הנשיא טרמפ “הסכם טוב” עם איראן, יהיה הסכם שיבטיח לו “שקט” בשלוש השנים הבאות. דהיינו, שלא יהיה ברור שיש לאיראן נשק גרעיני. גם אם תישאר לה יכולת לייצר נשק גרעיני. הרבה ומהר. העיקר שיהיה “שקט”. אין “לבעל הפטנט” של שיטה זו אלא להלין על עצמו.
בו בזמן,יש טעם בדרישה, שתוגבל כמות וסוג הטילים שבידי איראן. זאת מסיבה פשוטה. היה ויגיע המועד שבו השלטון באיראן יחליט “לצאת מהארון” ולהודיע שיש ברשותו נשק גרעיני – או סמוך למועד שבו יוכל לעשות זאת, אז הוא יוכל להרתיע את אלו שירצו למנוע זאת ממנו – על ידי כך שיודיע שהוא יפגע בהם באמצעות “אינסוף” טילים שברשותו!
סביר שנדע במהלך 4-6 השבועות הקרובים על סוג “ההסכם” שיהיה עם איראן.
או כמו שהיה בעבר, אחרי הפחדות, תהיה מלחמה.
בענין זה – המועד – ייתכן שיש חשיבות לאפשרות שבתחילת חודש אפריל 2026 ממשלת ישראל תודיע על פיזור הכנסת ועריכת בחירות – מוקדמות – בחודש יולי 2026. זאת בגלל סיבות שלא נפרט אותן כעת. לכן הנשיא טרמפ דורש שכבר תינתן “חנינה” למר נתניהו? שמא לא יוכל שוב לכהן כראש ממשלה?!
גם מסיבה זו, עונת ההפחדות, סביר שתסתיים בתוך 4-6 השבועות הקרובים. “בהסכם” או במלחמה.
חופשה.
בסין התחילה חופשת ראש השנה. תמשך עד לסוף השבוע הקרוב. בורסות – גם למסחר במתכות יקרות – תהיינה סגורות.
אם כך, זו עת לבחון את ההמולה שהייתה במחירי מתכות יקרות בשבועיים האחרונים.
השאלה העיקרית, אחרי ירידה גדולה ומהירה במחיר של נכס כלשהו – אחרי תקופה ארוכה של עלייה גדולה במחירו היא, האם הסתיימה מגמת העלייה במחירו. או בלשון העם, האם “התפוצץ הבלון” – “בלון” לדעת “מומחים”.
כאשר “בלון” מתפוצץ, אי אפשר יותר לחזור “ולנפח” אותו. כלומר, מהר מאד מתברר שאי אפשר לחזור “למצב הקודם”.
במחירי נכסים בשוקי הון, מתברר מהר מאד שאי אפשר לחזור לרמת המחירים שהייתה בעת “פיצוץ הבלון”. כלומר, נוצר פער גדול בין מחירי הנכס “ומחירי השיא” שהיו בעת “הפיצוץ”. אם לא נוצר פער גדול כזה, אז יש סכוי/אפשרות לחידוש/המשך המגמה של עליות במחירי הנכס.
בגרפים הבאים – של קרנות סחירות בבורסה – אפשר לראות עליות במחירי נכסים שונים במשך השנה האחרונה. בקישור “גרפים במעקב” באתר חוברת למשקיע , יש קישורים לגרפים אלו.
מקור: barchart.com .
קרן סחירה gdx .
זו מחזיקה במניות של חברות גדולות יחסית שעוסקות בכריית מתכות יקרות, בעיקר זהב. יש לציין את המחזור הגדול בזמן “פיצוץ הבלון” – לכאורה. לא נראה שנכון לעכשיו יש פער “גדול” ממחירי השיא האחרונים.
קרן סחירה gdxj.
זו נחשבת יותר “ספקולטיבית”, כיוון שמחזיקה במניות של חברות קטנות אבל “מבטיחות” – שתפתחנה מכרות לכריית מתכות יקרות. אצלה “הפער” מעט יותר גדול, אבל נכון לעכשיו, לא כזה שיגרום “לייאוש” אצל המחזיקים בקרן זו.
כתבנו בעבר על כך, שמחירי מניות של חברות כאלו – וקרנות כאלו – סביר שיפתחו “חולשה” גדולה כאשר נראה שיש הפוגה/ירידה במחירי מתכות יקרות – בעיקר זהב.
אם זה לא קורה כאשר יש “הפוגה” כזו בעליות במחיר זהב, זה עשוי להצביע על צפיות להמשך/חידוש עליות במחיר זהב.
קרן סחירה ugl.
יש לציין גידול ניכר במחזור המסחר בזמן “פיצוץ” – לכאורה – “בבועה”. לאלו “שמאמינים באמונות תפלות”, נראה “שהמחיר חזר לקו מגמה עולה”. נזכיר: זו ספקולציה על השנוי היומי במחיר זהב. זו אינה החזקה בזהב/במניות זהב.
קרן נסחרת hyg.
מחירי אג”ח “זבל” שמוחזקות בקרן, אמורים לעלות ככול שתימשך ירידה בריבית היומית וירידה בתשואה בה נסחרות אג”ח לטווח ארוך של ממשלת ארה”ב. לא רק בגלל ירידה בריבית אלא גם בגלל שיפור “פרופיל הסיכון” של השקעה באג”ח כאלו. ככול שזה אינו קורה, ייתכן שזה מורה על צפיות להרעה בפעילות הכלכלית, בייחוד של חברות בעלות דרוג אשראי “נמוך”.
ייתכן שמחירי קרן זו מושפעים לשלילה על יד הרעת “האופק העסקי” עבור חברות שעוסקות בהפקת נפט מפצלי שמן בארה”ב. זאת בגלל הירידה שהייתה במחיר נפט ובגלל שנבלמה עלייה בתפוקת נפט מפצלי שמן בארה”ב.
קרן lqd.
מחירי אג”ח “תעשייתיות” של חברות “משובחות”, אמורים לעלות ככול שתימשך ירידה בריבית היומית. צפייה זו מתחזקת ככול שמתקרב מועד החילופין בראשות הבנק המרכזי של ארה”ב – בחודש מאי 2026. העליות האחרונות הן במקביל לעליות במחירי אג”ח ממשלת ארה”ב – ירידה בתשואה בה הן נסחרות.
חידוש מגמת עליות במחיר זהב, סביר “שיסכל” מגמה כזו.
קרן spxl.
אמורה להניב שיעור תשואה יומי פי 3 משיעור תשואה יומי חיובי במדד ספ500. מחירה “תקוע” מחודש נובמבר 2025. ראו “ההיפוך” לקרן זו בגרף הבא.
קרן spxs
אמורה להניב שיעור תשואה יומי פי 3 משיעור תשואה יומי שלילי במדד ספ500.
יש לציין גידול במחזורים – עם מיתון/התייצבות בירידה במחיר הקרן. למה גדלים מחזורי המסחר?
אותה קרן וממוצע נע 50 ימים באדום וממוצע נע 20 ימים באפור
מחיר הקרן גבוה משני ממוצעים נעים אלו. לראשונה מאז אפריל 2025.
אותם ממוצעים נעים למחיר קרן spxl
“ההתלכדות של הממוצע 50 ימים עם הממוצע 20 ימים, “אמורה” להביא “לאירוע קיצון” – חידוש עליות או תחילת ירידה גדולה ומהירה.
“ההתקעות” של מדד המניות, “מסתירה” החלפת החזקות ממניות טכנולוגיה למניות “מסורתיות”. כך ירידות במניות טכנולוגיה “מקוזזות” בעליות במחירי מניות “מסורתיות”. זה “תוקע” את מדד מניות. חידוש/המשך עליות במחיר זהב, ייתכן שיורה על כך שהשלב הבא במדד מניות יהיה כלפי מטה. זאת ביחד עם חידוש עלייה בתשואות בהן נסחרות אג”ח ממשלת ארה”ב.
עונת הסיפורים.
נכנסים לעונת בחירות בארה”ב – עד תחילת נובמבר 2026. יש לצפות להמשך/גידול בסיפורים. ייתכן גם במעשים של משרד האוצר והבנק המרכזי של ארה”ב.
ייתכן גם בשיתוף פעולה עם ממשלות ובנקים מרכזיים אחרים. כמו הבנק המרכזי של יפן. “נרמז” שמשרד האוצר של ארה”ב, ישתתף במניעת המשך פיחות שער החליפין של הין היפני. זאת במימון הבנק המרכזי של ארה”ב – הדפסת דולרים.
סיפור אחר מתייחס למניות צופות עתיד – עוסקות בבנייה בארה”ב.
לפי סיפור זה, חברות אלו תבנינה בתים שיושכרו לאנשים, כך שתשלומי שכר הדירה, יהוו חלק מתשלום ההון העצמי לרכישת הבית – אחרי כשלוש שנים. “מסופר” על מיליון בתים – בשלב ראשון.
המימון? כמובן מממשלת ארה”ב. אלא מה? כך יגדל מספר העסקאות לקניית בתים חדשים.
ברור שזו איוולת. כי גידול בקניית בתים חדשים בצורה כזו, יבוא על חשבון קניית בתים “יד שנייה”, שיגרום לירידה במחירים שלהם וגם של בתים חדשים. אבל בינתיים זה סיפור טוב – בייחוד לפני בחירות. עליות במחירי “מניות צופות עתיד” התחילו – שוב – עם תחילת “סיפור” זה. כרגע זה גם מתאים לירידה מסוימת בתשואה בה נסחרות אג”ח ממשלת ארה”ב.
למעשה “מניות צופות עתיד” הפכו “למניות סיפור” – סיפורים כיצד לאושש פעילות בקניית בתים. זו נפגעה בגלל השילוב של עליות במחירי בתים, עליות בשער הריבית לטווח ארוך “וקיפאון” בשכר הריאלי של עובדים.
בכלל צריך לזכור שאנחנו בתקופה שבה הבנק המרכזי של ארה”ב אינו נוקט במדיניות מרסנת – הימנעות מגידול בכמות הכסף – ממשלת ארה”ב ממשיכה להגדיל את הגירעון בתקציבה – למעט גידול מסוים בגביית מיסים ממכסים על ייבוא.
זהו רקע “נוח” למדדי מניות, בייחוד עם “סיפורים”. אבל, ככול שמתבררות תוצאות עסקיות לגבי חברה מסוימת, אז “לפתע” יש ירידה גדולה ומהירה במחירי מניות שלה.
מדוע?
לא בגלל הרעה בעסקיה, אלא בגלל “שסיפור” אינו יכול יותר להצדיק הגדלת השקעות במניות אלו. זה משמעותי עבור גופים מוסדיים “שחייבים בזהירות/נאמנות” בהשקעות שלהם.
אז “מספרי הסיפורים” עוברים ”ליעד הבא” אותו אפשר – עדין – לשווק לגופים מוסדיים כאלו. זאת כאמור כול עוד נמשך “רקע נוח” מפעילות הבנק המרכזי והממשלה.
דוגמה:
מניית walmart.
מחליפים “סיפורים”.
אפילו זו “מתעוררת”:
מניית xom.
“סיפור וונצואלה” – בקרוב גם באיראן? זה לא “וונצואלה”. זה יותר גויאנה שמאדורו – לשעבר נשיא וונצואלה – איים להשתלט עליה ושדות הנפט שלה. לאקסון יש פעילות מוצלחת באזור זה.
מספר סיבובים של כדור הארץ
**עד שיתברר מי “מבלף” – מר טרמפ? – מר פוטין? – והתשובה היא: כעת מר טרמפ. בהמשך ייתכן שגם מר פוטין. מחכים להחלטה שלו לגבי המשך “החשכת אוקראינה”.
את מי מבלף הנשיא טרמפ?
לפי מר לברוב שר החוץ של רוסיה: את הרוסים – את הנשיא פוטין.
בסדרת ראיונות בשבועיים האחרונים, משתמע מדברי מר לברוב כי הנשיא פוטין הוא תמים או טיפש. זאת בגלל צורת ההתנהלות שלו מול הנשיא טרמפ. הלה לדברי מר לברוב אומר (לרוסים) דבר אחד ועושה דבר אחר. כלומר מבלף. למרות זאת הנשיא פוטין ממשיך להתעקש לקיים “שיחות” איתו ועם נציגיו.
אבל אם לפי דברי מר לברוב ברור שהנשיא טרמפ מבלף את הרוסים – אז אולי ההתנהלות של הנשיא פוטין היא בהיפוך לאמרה “יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק”. כלומר הנשיא טרמפ אומר את מה שהנשיא פוטין רוצה לשמוע. אם כך הנשיא טרמפ אינו מבלף את הנשיא פוטין. הלה “מבולף מרצון”.
להתבלפפות הזו מצדו של הנשיא פוטין יש מגבלה גיאוגרפית ומגבלה טכנולוגית.
המגבלה הגאוגרפית היא, הגם שהצבא הרוסי מזדחל לו בשטחים שסופחו לרוסיה, הוא מתקרב להשתלט על שטחים אלו. ואז מה הלאה? אם השלטון באוקראינה לא יסכים לתנאים של מר פוטין? האם אז הנשיא פוטין יסכים להפסקת אש בלי הסדר של הסכסוך? זאת כדי להימנע מכיבוש כול שטחה של אוקראינה?
מבחינה טכנולוגית, יגיע הרגע שבו תושבת מערכת אספקת החשמל של אוקראינה. אחרי שצבא רוסי תוקף שוב ושוב תחנות לייצור/אספקת חשמל. האם אז הנשיא פוטין יפסיק התקפות אלו, כדי למנוע נטישה של מיליוני תושבים את בתיהם? גם בלי שיש הסכם להסדרת הסכסוך עם אוקראינה והתומכים בה?
כלומר, אם השלטון באוקראינה לא ייכנע, מה יעשה הנשיא פוטין? יסכים להפסקת אש? כלומר יתברר שהוא מבלף?! כאשר “ייגמר” השטח שצבא רוסי יכול לכבוש בארבעת המחוזות שסופחו לרוסיה “וייגמרו” תחנות לייצור/אספקת חשמל באוקראינה?
**עד שיתברר אם תוטלנה סנקציות משניות על מסחר עם איראן/רוסיה: למעשה כבר יש כאלו.
הנשיא טרמפ הודיע שיוטלו מכסים בשיעור של 25% על כול מדינה שסוחרת עם איראן. נראה אם יעשה זאת לגבי סין! (איחוד האמירויות, טורקיה וכמובן רוסיה.)
**עד שיתברר האם חודש דצמבר 2024 היה שחזור של חודש דצמבר 2021 – אכן היה. תחילת “דשדשת”. זה הגיע!
—————————————————————-
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד”ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת”א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד”ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד”ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד”ר שמואל גולדמן.
ראו גם תנאי שימוש וגלוי נאות לאתר זה.