עורך: ד”ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא”ל, מתבקש לשלוח לנו דוא”ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא “מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע”.
החוברת נשלחת לכתובת הדוא”ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא”ל מתבקש לשלוח לנו דוא”ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא “מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע”.
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 30 באוגוסט 2026.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
אם אין “גשר” – מפסיקים “להתקוטט”.
רוסיה – אוקראינה – “מלחמה מתגלגלת”.
מדדי מניות – שערי חליפין – שערי ריבית – זהב.
אם אין “גשר” – מפסיקים “להתקוטט“.
בסרט “הטוב, הרע והמכוער”, מגיעים “הטוב” (קלינט איסטווד) ו”המכוער” (אלי וואלך) לגשר על נהר, שבצד אחד שלו נמצאות יחידות של צבא “הצפון” ובצד השני שלו יחידות של צבא “הדרום”. אלו ואלו מנסים מדי פעם לכבוש את הגשר ונכשלים תוך ספיגת אבידות גדולות.
הצמד שנמצא בדרכו לבית קברות שבו טמון זהב, צריך לעבור לצד השני של הנהר, וגם להימנע מלכידתם בידי צבא “הדרום”, שנמצא מעברו של הנהר.
מפקד היחידה של צבא “הצפון”, שנפצע אנושות, “רומז” להם שאם יפוצץ הגשר, אז שני הנצים יעזבו וילכו “להתקוטט” במקום אחר. כך הם עשו וכך קרה.
“גשר” באיראן.
בעימות הצבאי/כלכלי בין הממשל בארה”ב לשלטון באיראן, קיים “גשר”, שמונע לסיים את העימות. גם לסיים את ההשפעה של העימות על מחירי נפט – בנזין ודיזל, כמו גם מחירי מוצרים אחרים.
כלומר מחירים אלו, כעת, נובעים מקיומו של “גשר”, שמונע מלהגיע להסכם בין הנצים.
הנשיא טרמפ דורש למעשה כניעה ללא תנאי מאיראן. לפיו, מה שמונע את סיום “ההתקוטטות”, הוא קיומו של “גשר” באיראן – דהיינו השלטון הנוכחי באיראן. אם לא יהיה “הגשר” הזה, תסתיים הלחימה באזור זה והשפעתה על מחירי נפט ומוצרים אחרים.
לטענתו – ולטענת שר האוצר בממשלו – הפעולות הצבאיות והכלכליות שנעשות על ידי ארה”ב, תגרומנה “בקרוב”, “להעלמות הגשר” באיראן.
“גשר” בארה”ב.
מאידך, אלו שנמצאים בצד השני של הנהר – איראן – מצפים/מקווים “שבקרוב” “יעלם הגשר” שנמצא בארה”ב.
“הגשר” הזה הוא ממשל הנשיא טרמפ, שמסרב להגיע להסכם עם איראן, בדומה להסכם שנעשה איתה, בתקופת הנשיא אובמה. הסכם שהנשיא טרמפ ביטל בתקופת הכהונה הראשונה שלו – בשנת 2018.
למעשה השלטון הנוכחי באיראן מסרב להגיע להסכם עם הנשיא טרמפ. כול הסכם שהוא!
הסיבה לכך היא הניסיון הרע שלהם עם הסכמים שנעשו עם הנשיא טרמפ.
יש חוסר איזון בין הנדרש בהסכם מאיראן והנדרש מארה”ב.
איראן אמורה לנקוט בפעולות שאין חזרה מהן “בתוך דקה אחת”. מסירת כמויות של אורניום מועשר. סגירת מתקנים להעשרת אורניום. לאפשר לפקחים לבקר בכול מתקן שהוא באיראן. ועוד.
לפעולות כאלו יש תוצאות, שלא ניתן “להפוך אותן בתוך דקה אחת”.
לעומת זאת, ארה”ב אמורה לנקוט בפעולות, “שניתן להפוך אותן בתוך דקה אחת”. כמו שעשתה ארה”ב. על ידי הנשיא טרמפ!
לבטל סנקציות, להפסיק מצור ימי על איראן, “לשחרר” כספים של איראן. כול אלו ניתנות להיפוך “בדקה אחת”.
בגלל הניסיון הרע של איראן עם ארה”ב – בייחוד עם הנשיא טרמפ – גם אלו באיראן שתומכים בהגעת הסכם עם ארה”ב, מנועים מלהסכים לכול תנאי שיציב הנשיא טרמפ. אלא אם הוא ישיג מצב שבו הם יאלצו “להיכנע ללא תנאי”.
אז ממשיכים להתקוטט. לפחות עד מועד בחירות “האמצע” בארה”ב בתחילת נובמבר 2026.
אחרי הבחירות בארה”ב.
ככול שנמשכת “התקוטטות” זו, עלולות להחריף התוצאות השליליות שלה לפעילות כלכלית/פיננסית בעולם.
אם תתאמת הצפייה הנוכחית, שייצוג המפלגה הרפובליקאית בבית הנבחרים יקטן בלפחות 15-20
נציגים – כלומר שלמפלגה הדמוקרטית יהיה רוב “מוצק” בבית הנבחרים, ייתכן מצב, שבו אליטות פוליטיות וכלכליות בארה”ב, תגענה למסקנה, שהאינטרס שלהן הוא “שייעלם הגשר” בארה”ב.
כלומר, שעדיף להגיע להסכם עם איראן, כמו ההסכם שנעשה איתה על ידי הנשיא אובמה!
זאת כיוון שבפוליטיקה, עושים את מה שאפשרי ולא רק את מה שרצוי.
אם הנשיא טרמפ אינו מוכן/מסוגל לעשות זאת, אז יציעו לו “עסקה”.
לפרוש מתפקידו ולאפשר למר ואנס לכהן כנשיא ארה”ב. הוא יחון את מר טרמפ ומשפחתו מעבירות, שלכאורה נעשו, ברמה הפדרלית. כמו כן לא ינקוט בצעדים משפטיים נגדם לפחות עד סוף שנת 2028 ואם בשנת 2028 ייבחר לנשיא גם לא אחרי כן.
אחרת, המפלגה הדמוקרטית בתמיכת מספר גדול של נציגים רפובליקאים “תמרר לו את החיים”.
למה נציגים רפובליקאים? כיוון שהם צריכים לחשוב על עתידם הפוליטי אחרי סיום תקופת נשיאותו של הנשיא טרמפ. אם הם יחשבו שהוא מאבד/יאבד את השפעתו על קביעת עתידם הפוליטי, הם ינסו לזרז את סיום כהונתו כנשיא.
זה נשמע הזוי – פרי מוח שנאלץ מדי יום לסבול עומס חום.
זאת כאמור, אם אכן המפלגה הרפובליקאית תנחל הפסד גדול בבחירות בחודש נובמבר 2026.
אם לא, אז ייתכן שימשיכו להתקוטט. כאשר כול אחד משני הנצים מחכה “שיעלם הגשר” אצל הצד השני.
רוסיה – אוקראינה – “מלחמה מתגלגלת“.
כעת הצבא הרוסי מפציץ תחנות דלק באוקראינה – גם בעיר קייב. זאת בגלל שהוא מסרב לעשות את מה שלבסוף לא יהיה מנוס מלעשותו – לכבוש את כול שטחה של אוקראינה.
למה לא יהיה מנוס? כיוון שאין ולא תהיה לו (לצבא הרוסי) אפשרות למנוע התקפות “טרוריסטיות” באמצעות כתבמים, עמוק בשטחה של רוסיה. אלא אם יכבשו את כול שטחה של אוקראינה. זו המציאות הטכנולוגית. מר פוטין מקווה שאם לא תהיינה תחנות דלק באוקראינה, אז יחליפו בה את השלטון הנוכחי ושלטון חדש, יסכים למעשה “להיכנע ללא תנאי” לדרישות של רוסיה. ואם לא? יש לו תוכנית ב’?
בתרחיש כזה גדל הסיכון “שהמלחמה תתגלגל” גם אל מחוץ לאוקראינה. מדוע?
אם האליטות באירופה תגענה למסקנה שמר פוטין “מבלף” והוא אינו מוכן לכבוש את כול שטחה של אוקראינה ומוכן להמשיך להכיל מתקפות של כתבמים בשטחה של רוסיה, ייתכן שהם יעשו שני דברים.
ראשית, יספקו לאוקראינה אינסוף כתבמים כך שיוכלו להמשיך להציק לתושבי רוסיה.
שנית, יעזו וישלחו יחידות צבא לשטחה של אוקראינה, למרות איומיו של מר פוטין, שאז ישרור מצב מלחמה בין רוסיה ומדינות שתעשנה זאת.
כיצד יתברר האם מר פוטין מבלף?
כאשר צבא רוסי יפסיק להתקדם בשטחה של אוקראינה. המלחמה תוגבל להתקפות באמצעות כתבמים וטילים. בלי עימותים ישירים בין יחידות צבאיות.
במקרה כזה, עלולים להסיק שאין סיכון שתכנסנה יחידות צבאיות ממדינות באירופה לשטחה של אוקראינה, שאינו נמצא בשליטת רוסיה. שהרי אין עימותים ישירים בין יחידות צבאיות.
ואז? עלול להתברר שמר פוטין אינו מבלף. שליטים עושים טעויות פטליות. למשל, נפוליאון והיטלר.
המשך יבוא.
תחנת דלק שהותקפה באוקראינה.
בלנינגרד ובסטלינגרד לא היו תחנות דלק פעילות. הם לא נכנעו. האם יכנעו באוקראינה?
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
בסוגריים – הנתונים ביום 30 באוגוסט 2026.
מחיר זהב – 4350 (4454) דולרים לאונקיה.
מדד דאו ג’ונס תעשייתי – 52573 (53732)
מדד נאסדק – 26333 ( 26402)
תשואת אג”ח ממשלת ארה”ב 10 שנים – 4.97% ( 4.71%.)
שער ריבית יומי ארה”ב 3.50.
מחיר נפט קל ארה”ב – 100 (83) דולר לחבית. ברנט באירופה – 105 (88) דולר.
תשואה ראלית אג”ח צמוד מדד ממשלת ארה”ב 10 שנים – 2.60% (2.41%)
שער חליפין ינים לדולר – 153 (160)
מחיר חוזה גז טבעי קרוב – 3.30 דולרים. ( 3.47 דולרים).
מחיר מתכת כסף – 64.0 (66.0) דולרים לאונקיה.
מחיר מתכת פלטינה – 1797 (1833) דולרים לאונקיה.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
עוד קישורים לגרפים באתר חוברת למשקיע:
הבנק המרכזי בארה”ב – קביעת שער הריבית.
כולם מצפים שבימים הקרובים, הבנק המרכזי בארה”ב יעלה את שער הריבית היומי – ff – שהוא כעת 3.50-3.75 אחוזים (לשנה).
מדוע? כיוון ששיעור האינפלציה כעת בארה”ב רחוק “מהיעד” של הבנק המרכזי – כשני אחוזים בשנה.
אולם כידוע, המומחים בבנק המרכזי פועלים לפי מגמות לטווח ארוך ולא לפי “מצב רגעי חולף”. לטענת נשיא ארה”ב, מצב זה כעת מושפע מהעלייה במחירי נפט ומוצריו בגלל “הגשר” באיראן/בארה”ב. כאשר “יעלם הגשר”, מחירים אלו ירדו הרבה ומהר – כך מבטיח נשיא ארה”ב.
אם כך, מדוע להעלות את שער הריבית היומי וכך להכביד עוד יותר על הציבור שכבר נפגע מהעליות במחירי נפט ומוצריו?
אם המטרה תהיה להקטין פעילות כלכלית וכך להקטין ביקושים לנפט ומוצריו – למנוע המשך עלייה במחירים אלו – אז זה אמור להשפיע על רווחיות חברות ועל התמחור של מניות חברות. אין כעת סימן שזו הכוונה של השלטון.
להיפך. הכוונה שלו היא למנוע המשך עליות בתשואות בהן נסחרות אג”ח לפדיון בטווח ארוך.
אם כך, אז “התפקיד” של נגיד הבנק המרכזי – שמונה לתפקידו על ידי הנשיא טרמפ – הוא למנוע עלייה בשער הריבית היומי, ולהכיל שיעור אינפלציה גבוה יותר “מהיעד” של הבנק המרכזי. למעשה כך להטיל מס אינפלציוני על הציבור שימשיך “לממן” את הגרעונות שהולכים וגדלים בתקציב הממשלה.
בתרחיש כזה, שער הריבית היומי ימשיך “לפגר” אחרי עלייה בתשואות בהן נסחרות אג”ח לפדיון בטווח ארוך. דהיינו הבנק המרכזי אינו יוזם עלייה בשער הריבית, אלא נגרר אחרי עליות בשער הריבית שקורות בשוק ההון. למרות נסיונות של שר האוצר של ארה”ב למנוע/לעכב זאת.
אם כך הוא, אז הבנק המרכזי אינו “מחליט” לגבי שער הריבית. זה נקבע בפעילות בשוקי הון. לא נהיה בתרחיש שבו הוא “מחליט”, לפני שתהיינה ירידות גדולות נומינליות ו/או ריאליות במדדי מניות. עד אז “זה הכול דיבורים”.
מניות צופות עתיד.
ראו גרפים בקישור ל”גרפים במעקב”. מניית חברת לנר כנראה מתחילה בשלב נוסף של ירידה במחירה ושאר מניות אלו נמצאות בתחום “התחתית” במחיריהן – “מתכוננות” להצטרף אליה. “תחזית” למדדי מניות.
שער ריבית ריאלי – אג”ח ממשלת ארה”ב לעשר שנים צמוד למדד מחירים לצרכן.
כעת 2.60 אחוזים לשנה – מעבר לשיעור ההצמדה.
מגמת העלייה תימשך ככול שימשך הגידול בגרעונות בתקציב הממשלה בארה”ב ובמדינות גדולות “במערב”. “תחרות” על השימוש בכספי החיסכון של הסקטור הפרטי.
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד”ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת”א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד”ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד”ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד”ר שמואל גולדמן.
ראו גם תנאי שימוש וגלוי נאות לאתר זה.