עורך: ד”ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא”ל, מתבקש לשלוח לנו דוא”ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא “מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע”.
החוברת נשלחת לכתובת הדוא”ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא”ל מתבקש לשלוח לנו דוא”ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא “מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע”.
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 27 בספטמבר 2026.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
מה אמר צ’רציל על ההתנהלות של פוטין נשיא רוסיה.
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
מה אמר צ’רציל על ההתנהלות של פוטין נשיא רוסיה.
לפני שתתקשרו לפסיכיאטר המחוזי בענין כותב קטע זה, שימו לב לנאמר בכותרת.
“…על ההתנהלות..”. כלומר על הצורה שבה מר פוטין מנהל את “המבצע הצבאי המיוחד באוקראינה” מזה יותר מארבע שנים.
צ’רציל ראש ממשלת בריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה אמר “אפשר לסמוך על ארה”ב שלבסוף תעשה את הדבר הנכון, אבל לא לפני שינסו כול אפשרות אחרת”.
הוא התכוון למעורבות צבאית ישירה של ארה”ב במלחמה עם גרמניה ויפן.
זה קרה “לבסוף” אחרי שיפן תקפה את הבסיסים הצבאיים של ארה”ב בפרל הרבור.
כך גם לגבי ההתנהלות של מר פוטין נשיא רוסיה.
הוא סרב לפעול צבאית כדי לכבוש את כול שטחה של אוקראינה. הוא גם סרב לפגוע בצורה משמעותית בתשתיות כלכליות באוקראינה, כך שיהיה קשה/בלתי אפשרי לחיות בשטחה שלא סופח לרוסיה. כלומר, לגרום למיליוני תושבים לנוע אל מחוץ לשטחה של אוקראינה.
הייתה לו וייתכן שעדין יש לו תקווה “להגיע להסכם” – בייחוד עם הממשל בארה”ב – לגבי “הסדר באוקראינה והסדרי ביטחון באירופה”.
כך הוא ניסה/מנסה בשיחות עם נשיא ארה”ב ועם נציגיו שבאו למוסקבה.
אולם ככול שגדלה היכולת של צבא אוקראינה להפציץ מטרות עמוק בשטחה של רוסיה, הוא נאלץ לאפשר לצבא הרוסי לפגוע במטרות כלכליות בשטחה של אוקראינה. אפילו במחסנים לוגיסטים של רשת המבורגרים ורשת סושי.
לאחרונה גם בגשרים בערים באוקראינה. ועוד.
הוא נאלץ להגיב על היכולת והמעשים של צבא אוקראינה, בהפצצות עמוק בשטחה של רוסיה. גם באזור מוסקבה. הוא נגרר להכרה שבלי כיבוש כול שטחה של אוקראינה, לא תהיה אפשרות להפסיק את העימות הצבאי איתה. גם להפסיק הפצצות בשטחה של רוסיה.
כיוון שאינו רוצה לשלוט בעשרות מיליוני אנשים, שאינם רוצים בשלטונה של רוסיה, הוא נאלץ לאפשר לצבא רוסי, ליצור בשטחה של אוקראינה, מצב שבו אנשים אינם יכולים לחיות – בתנאי חיים במאה העשרים ואחת. כך לגרום לרבים לעזוב את שטחה של אוקראינה.
זה מה שאמר צ’רציל על ההתנהלות של מר פוטין נשיא רוסיה. “לבסוף…”. כי לא תהיה לו ברירה. אלא אם יודה למעשה בכישלון “המבצע הצבאי המיוחד באוקראינה”. דהיינו בכישלון שלו בצורת ניהול “מבצע” זה. כמו גם למעשה בכישלון שלו “להשיג את מטרות מבצע זה”.
היה ויתממש תרחיש שבו מיליוני תושבים עוזבים את אוקראינה, תהיה לכך השפעה כלכלית על מדינות “בשוק המשותף” – בייחוד גרמניה. היא תצטרך לשאת בנטל הכלכלי של קליטת מיליוני תושבים שיעזבו את אוקראינה.
סיכון גדול הוא, שכמו שהלחימה באוקראינה עלולה “להתגלגל” אל מחוץ למחוזות שסופחו לרוסיה, גם הפצצות עלולות “להתגלגל” אל מחוץ לשטחה של אוקראינה. תחילה לאזורי הגבול שלה עם פולין ורומניה.
כיוון שלמעשה מר פוטין נגרר לפעול באוקראינה באמצעים שסרב לנקוט בהם עד לאחרונה, זו לא תהיה הפתעה, אם “לפתע” יודיע “השגנו את המטרות שלנו” ויורה על הפסקת הלחימה באוקראינה. מדוע?
כיוון שאינו מסוגל/רוצה “ללכת עד הסוף”. כפי שאמור בדבריו של צ’רציל “לבסוף…”.
סביר שזה יתברר ב-3-4 חודשים הבאים. אם יתברר שהשלטונות והאוכלוסיה באוקראינה אינם “נשברים” מהרעה משמעותית בתנאים שהם צריכים להתקיים בהם. כמו שקרה בסטלינגרד ובלנינגרד.
מופע הליצנות.
עברו עוד שבועיים שבהן נמשך מופע ליצנות. הנחה רווחת היא, שמופע זה יימשך עד לשבוע השני בחודש נובמבר 2026.
אז ייתכן שיתברר בצורה מובהקת- החלטית, שהקרקס עזב את העיר. אבל ליצנים נשארו בעיר.
מתי קרקס עוזב עיר? כאשר קהל מפסיק לבוא להופעות בקרקס.
אם אז ליצנים נשארים בעיר, תושבי העיר צריכים להחליט כיצד למנוע/להגביל את “המופע” שלהם וייתכן גם האם לסלק אותם מהעיר.
נדע בעוד כארבעה שבועות. סביר שעד אז יימשך מופע הליצנות.
מהי הביצה ומי היא התרנגולת.
מזה זמן רב אנחנו מציינים בכול חוברת למשקיע, את התשואה השנתית שבה נסחרות אג”ח ממשלת ארה”ב לפדיון 10 שנים וגם את התשואה בה נסחרות אג”ח ממשלת ארה”ב צמודות למדד המחירים לצרכן בארה”ב לפדיון 10 שנים – TIPS.
בתקשורת להמונים מתייחסים רק/בעיקר לתשואה שבה נסחרות אג”ח ממשלת ארה”ב – שאינן צמודות למדד. רוב הציבור אינו מודע בכלל לאג”ח ממשלת ארה”ב צמודות למדד המחירים לצרכן. סכום אג”ח אלו הוא כעת כ-2200 ביליון דולרים. דהיינו פחות מ-10% מאג”ח לא צמודות בידי ציבור.
הריבית שמשולמת על אג”ח אלו, למעשה סכום התשלום, צמוד למדד המחירים לצרכן. בזמן הפדיון, סכום הקרן משולם אחרי הצמדת הקרן לשנויים שהיו במדד המחירים לצרכן.
נהוג להתייחס להפרש בין התשואה שבה נסחרת אג”ח ממשלת ארה”ב שאינה צמודה למדד – למשל לפדיון עשר שנים – לתשואה שבה נסחרת אג”ח ממשלת ארה”ב צמודה למדד – Breakeven inflation rate – כצפי של “השוק” לשיעור האינפלציה השנתי בתקופה עד לזמן הפדיון.
בגרף הבא אפשר לראות את הצפי לשיעור אינפלציה ואת התשואות שבה נסחרו אג”ח שאינן צמודות ואג”ח צמודות. (להלן נתייחס לתשואה שבה נסחרות אג”ח צמודות למדד – כשער הריבית הריאלי.)
מקור:https://streetstats.finance/rates/tips
10 שנים אחרונות. בצהוב צפי אינפלציה. בירוק – טורקיז שער ריבית ריאלי. אג”ח ממשלת ארה”ב לפדיון 10 שנים.

אחרון בגרף: שער ריבית ריאלי 2.92%. צפי אינפלציה 2.29%.
כפי שאפשר לראות בגרף זה – 10 שנים אחרונות – הצפי לשיעור אינפלציה שנתי בתקופה עד לפדיון, היה בתחום כ-2% – 2.5%. מלבד בתחילת קוביד19 בשנת 2020. כלומר, תנודות קטנות בצפי השנתי לאינפלציה (לאורך התקופה עד לפדיון)
לעומת זאת תנודות גדולות בשער הריבית הריאלי. אולם אם “נתעלם” “מהשקע” בתקופת קוביד19,
למעשה קיימת מגמת עלייה ממושכת בשער הריבית הריאלי!
יהיו אלו שיטענו שזה מראה על “החיוניות” של הפעילות הכלכלית בארה”ב. צמיחה כלכלית ריאלית, שמאופינת בשער ריבית ריאלי שהולך ועולה ושיעור אינפלציה “מתון” שמוגבל לכ-2% בשנה.
אולם ייתכן הסבר אחר. כדי שהבנק המרכזי של ארה”ב יוכל “לעגן צפיות אינפלציוניות” בתחום 2-2.5%, הוא נאלץ “לאפשר” מגמה עולה של שער ריבית ריאלי. לכן, מגמת העלייה בשער הריבית לטווח ארוך – נומינלי – אינה בגלל עלייה בשיעור האינפלציה שצפוי בעשר השנים הבאות, אלא בגלל שיתקיים שער ריבית ריאלי גבוה יותר מזה שהיה בעבר.
המשמעות הפיננסית – כלכלית של תהליך כזה לאורך זמן היא, שיהיו פחות לווים שיוכלו לממן פעילות כלכלית באשראי. זאת בגלל שעלייה בשער הריבית הריאלי, בעוד ההכנסות השוטפות שלהם אינן גדלות – ריאלית, ימנעו מהם לקבל אשראי. לדוגמה, אשראי לרכישת נכסי נדלן. לצריכה עצמית ו/או להשכרה.
מי יוכל להמשיך לקבל אשראי גם ככול שימשיך לעלות שער הריבית הריאלי?
ממשלת ארה”ב! זאת ככול שהבנק המרכזי של ארה”ב ימשיך להגדיל את ההחזקות שלו באג”ח של ממשלת ארה”ב. כמו שהוא שוב עושה מזה כשנה אחת!
כיצד תהליך זה מתבטא במדדי מניות?
ראשית, חלק הולך וגדל ממניות, המחירים שלהן אינם ממשיכים לעלות כאשר מדד המניות עצמו ממשיך לעלות. כמו כן, חלק הולך וגדל מהמניות, מחיריהן נמצאים במגמת ירידה כאשר מדד מניות “תקוע” ברמה מסוימת או עולה בשיעור שהולך וקטן.
שנית, מדדי מניות שאינם כוללים מרכיב גדול של מניות “מובחרות” שמחיריהן ממשיכים לעלות – בגלל “סיפורים” – מתחילים לפתח מגמת ירידה.
זהו בטוי לכך, שקטנה היכולת לממן פעילות כלכלית באשראי, ככול שממשיך לעלות שער הריבית הריאלי, בעוד שיש קיפאון ברמת ההכנסה הריאלית של חלק הולך וגדל מהציבור.
כיצד זה יסתיים?
תמיד בעבר זה הסתיים כאשר מקבלי החלטות בשלטון נאלצו לבחור בין לאפשר שער ריבית ריאלי גבוה מאד – כזה שיגרום למיתון גדול והתוצאות הנלוות למיתון כזה – או “התמוטטות בערך של המטבע המקומי.”. למעשה להתאבדות פוליטית וודאית של השלטון.
למשל, סיום “התהליך” האינפלציוני בישראל – שער ריבית ריאלי גבוה מאד!
למשל, סיום “התהליך” האינפלציוני בארה”ב – שער ריבית ריאלי גבוה מאד.
זה נעשה על ידי הבנק המרכזי בהסכמת השלטונות!!!
תמיד סימן מקדים לכך, לעיתים במשך 3-5 שנים, הוא המשך עלייה במחיר זהב (ו/או בשער החליפין של מטבע זר) וירידה ריאלית במחירי מניות.
זה אינו קורה בהפתעה!
אם כך כול אחד יכול להחליט איזה הסבר הוא “מקבל” למגמת עלייה ממושכת בשער הריבית הריאלי.
בגרף הבא: שיעור תשואה (ריאלי – שנתי) שבה נסחרו אג”ח TIPS במשך עשר שנים אחרונות.

הערה: בסוף שנת 2018, אחרי שמדדי מניות בארה”ב ירדו לפתע עד כ-20%, הבנק המרכזי בארה”ב חזר להגדיל החזקות באג”ח ממשלת ארה”ב. זה צמח לממדים עצומים – כדי לממן גידול עצום בגירעון תקציב ממשלת ארה”ב – עם תחילת קוביד19 בשנת 2020. אז איזו “הפתעה” – “הגיעה אינפלציה”. מאז, כדי “לעגן צפיות אינפלציוניות” קרוב ל-2% בשנה, נדרש שער ריבית ריאלי שהולך ועולה.
שיעור אינפלציה שנתית “צפוי” לעשר שנים הבאות -כפי שהיה בעשור האחרון.

בשנת 2020 – קוביד19.
שיעור אינפלציה שנתית “צפוי” לעשר שנים הבאות -כפי שהיה בעשרים השנים האחרונות.

בשנת 2008 – משבר פיננסי/כלכלי. בתקופה 2014-2016 מחירי נפט ירדו מכ-100 לכ-30 דולרים לחבית, כאשר ערב הסעודית סרבה להמשיך להקטין תפוקת נפט.
תשואה שנתית בה נסחרות אג”ח לפדיון 10 שנים ממשלת ארה”ב בעשור אחרון – בירוק ציר שמאלי שאינן צמודות למדד – בכחול ציר ימני צמודות למדד.

לפי האמור מקודם, “התרנגולת” הן האג”ח צמודות למדד “והביצה” הן האג”ח שאינן צמודות למדד. כלומר, העלייה בתשואות בהן נסחרות אג”ח שאינן צמודות למדד, אינה בגלל עלייה בשיעור האינפלציה “שצפוי” בעשור הקרוב, אלא בגלל עלייה בשער הריבית הריאלי שנדרש כדי “לעגן צפיות אינפלציוניות” בעשור הקרוב. זאת בניגוד “להסבר” שניתן “להמונים”. כלומר, ייתכן שתימשך עלייה בתשואות בהן נסחרות אג”ח שאינן צמודות למדד, גם אם לא תהיה עלייה בשיעור האינפלציה “שצפוי” בעשור הקרוב. הפתעה “להמונים”.
מדוע זה קורה/יקרה? בגלל הגירעון שהולך וגדל בתקציבה של ממשלת ארה”ב. העלייה בשער הריבית הריאלי, היא תחליף למסוי על הציבור – אלו שנאלצים להקטין מימון פעילות כלכלית באשראי.
סימן אזהרה לאמור מקודם:
ההפרש בין התשואה שבה נסחרות אג”ח “משובחות” ואג”ח “זבל” לתשואה שבה נסחרות אג”ח ממשלת ארה”ב – שאינן צמודות.
בצהוב אג”ח “זבל”. בכחול אג”ח “משובחות”.

ככול שעולה התשואה בה נסחרות אג”ח ממשלת ארה”ב, יגדל ההפרש בין התשואה באג”ח “זבל” לאג”ח ממשלת ארה”ב. פחות לווים יוכלו לקבל אשראי.
כעת תשואת אג”ח “זבל” 8.03% לשנה. אג”ח ממשלת ארה”ב 5.28%.
השפעת העימות הצבאי ארה”ב – איראן.
בגרף הבא: כיצד השתנו התחזיות לשער ריבית יומי בארה”ב שיהיה בסוף יולי 2027.

רואים בגרף זה כי ככול שהנשיא טרמפ ממשיך להצהיר על “ניצחון קרוב” בעימות עם איראן, נמשכת העלייה בריבית הצפויה בחודש יולי 2027. גם נראה שלמלחמה הייתה/יש השפעה על צפיות אלו.
הסבר אפשרי הוא כמובן צפיות למחירי נפט ומוצריו – בניגוד “להבטחות” של הנשיא טרמפ.
יהיו שיאמרו כי זה מחייב שער ריבית ריאלי “גבוה יותר” כדי “לעגן צפיות אינפלציוניות” קרוב לשני אחוזים בשנה. אבל מדוע למשך עשר השנים הבאות? האם השפעת המלחמה – על מחירי נפט ומוצריו תימשך תקופה כה ארוכה?
או שהסיבה היא, שיימשך ויגדל הגירעון בתקציבה של ממשלת ארה”ב! המלחמה מחזקת הנחה/צפייה זו.
לסיכום: שער הריבית הנומינלי ימשיך לעלות ככול שימשיך לגדול הגירעון בתקציבה של ממשלת ארה”ב.
שיעור העלייה בריבית הנומינלית ישקף את העלייה בשער הריבית הריאלי וגם עלייה בשיעור האינפלציה – ככול שהבנק המרכזי יגדיל את סכום המימון של הוצאות הממשלה.
למעשה, שער הריבית הנומינלי אינו תלוי רק בצפיות לשיעור אינפלציה. למה זה חשוב?
כי ההנחה הרווחת כעת היא, שההשפעות האינפלציוניות של העימות ארה”ב – איראן (עלייה במחירי נפט ומוצריו) היא זמנית! לכן, אינה אמורה להשפיע לשלילה על התמחור של נכסים יוצרי הכנסות – כמו מניות.
הפתעה של הציבור ופעילים בשוקי הון תהיה, ששער הריבית הנומינלי ימשיך במגמה ממושכת של עלייה, גם כאשר יסתיים העימות הצבאי ארה”ב – איראן. זאת בגלל מגמה ממושכת של עלייה בשער הריבית הריאלי.
כאמור מקודם, יהיו שיפרשו זאת כבטוי לחוזקה של פעילות כלכלית רווחית. אחרים יפרשו זאת כבטוי לחדלות חובות – פרטית וציבורית – שתלך ותגבר ככול שימשיך לגדול הגירעון בתקציבה של ממשלת ארה”ב – בשיעור שהולך ועולה מדי שנה – וסכום המימון של הוצאות הממשלה על ידי הבנק המרכזי של ארה”ב.
נחזור – עד יגע – המשך מגמת עלייה במחיר זהב במקביל להמשך עלייה בשערי ריבית (נומינלי וריאלי) תראה מהו “הפירוש הנכון”. הפסקת עליות במדדי מניות עם תנודות “פתאומיות” למטה – תורה שהגיע העת להפעיל את הצופרים “באזור”.
שיעור שנוי מצטבר באחוזים – שלוש שנים אחרונות.
בשחור “קרן זהב” GDX שמחזיקה במניות של חברות שעוסקות בכריית זהב.
בכחול קרן GLD שמחזיקה במטילי זהב.
בכתום מדד מניות ספ500.
מקור: barchart.com

עד כה נראה שהמחזיקים במניות של חברות שכורות זהב, אינם סבורים שהעליות שהיו במחיר זהב הן “זמניות”. גם אינם “נרתעים” מהעליות בשערי ריבית – נומינלי וריאלי. כמו שחזרנו וכתבנו – עד יגע – מחיר זהב ימשיך לעלות עד ששער הריבית הריאלי יהיה מספיק גבוה כדי להפסיק עלייה במדדי מניות.
כעת אפשר לחזור למופע הליצנות.
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
בסוגריים – הנתונים ביום 27 בספטמבר 2026.
מחיר זהב – 4193 (4285) דולרים לאונקיה.
מדד דאו ג’ונס תעשייתי – 51654 (51828)
מדד נאסדק – 27366 ( 27068)
תשואת אג”ח ממשלת ארה”ב 10 שנים – 5.24% ( 5.16%.)
שער ריבית יומי ארה”ב 3.75.
מחיר נפט קל ארה”ב – 92 (92) דולר לחבית. ברנט באירופה – 104 (104) דולר.
תשואה ראלית אג”ח צמוד מדד ממשלת ארה”ב 10 שנים – 2.90% (2.84%)
שער חליפין ינים לדולר – 157 (157)
מחיר חוזה גז טבעי קרוב – 3.20 דולרים. ( 3.40 דולרים).
מחיר מתכת כסף – 60.80 (64.0) דולרים לאונקיה.
מחיר מתכת פלטינה – 1695 (1777) דולרים לאונקיה.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
עוד קישורים לגרפים באתר חוברת למשקיע:
מקור: https://rbnenergy.com/market-data/brent-vs-wti-spread
הפרש מחיר חבית נפט brent לעומת wti. בדולרים.

ההפרש כעת 12-13 דולרים. עד לפני כשלושה שבועות ההפרש היה פחות מששה דולרים. מה קרה/קורה?
בתחילת העימות הצבאי ארה”ב – איראן ההפרש הגיע עד ל-14-15 דולרים. אחרי כן היה כ-5 דולרים.
בחודש האחרון מחיר wti ירד מ-100-104 ל-90-92 דולרים לחבית.
בו בזמן מחיר brent נע בתחום 108 – 96 וכעת הוא כ-104 דולרים.
בעוד שהנשיא טרמפ טוען “שמיצר הורמוז פתוח ומיליוני חביות מיוצאות דרך המיצר”, הוא אינו אומר “כיצד המיצר פתוח”.
כיצד? מיכליות בעיקר בבעלות המדינות שמייצאות נפט מהמפרץ הפרסי, מטעינות נפט בתוך המפרץ הפרסי וכאשר הן יוצאות דרכו, הן מעבירות נפט למיכליות אחרות שמחכות שם. אלו אחרי כן מפליגות ליעד – לקוני הנפט, בעיקר באסיה. כך הסיכון של פגיעה במיכליות שעוברות דרך המיצר נופל על בעלי מיכליות אלו, דהיינו מדינות שמייצאות נפט.
התוצאה היא ירידה/חוסר יעילות כלכלית בשינוע של נפט ממדינות אלו. זה מתבטא בעלייה גדולה בתעריפי ההובלה של נפט – מכול מקום בעולם. גם ממפרץ מקסיקו, משם מיוצא נפט (מארה”ב) למדינות באסיה.
כדי שלבתי זיקוק באסיה יהיה כדאי לקנות נפט מארה”ב במקום מהמפרץ הפרסי, מאפריקה ומדרום אמריקה, נדרש מחיר נפט יותר נמוך בארה”ב, “שמפצה” על עלויות הובלה גבוהות יותר מארה”ב.
לכך אפשר להוסיף ירידה עונתית בביקוש לנפט קל ממנו מיוצר בנזין בארה”ב. כמו כן מחסור יחסי בנפט “כבד” יותר מנפט שמופק בארה”ב ושבתי זיקוק קונים אותו כדי לייצר מוצרי נפט כמו דיזל, דלק למטוסים.
העלייה במחירי ההובלה של נפט לעומת המחירים עד תחילת המלחמה בין ארה”ב ואיראן, היא כשלעצמה מוסיפה 10-15 דולרים למחירה של חבית נפט עבור בתי זיקוק. לכן, כול עוד מדינות במפרץ הפרסי אינן יכולות לייצא תזקיקי נפט, כמו שעשו עד תחילת המלחמה, המחירים של תזקיקי נפט עלו בשיעור גבוה יותר מהעלייה במחירי נפט. את זה מרגישים הבוחרים – גם בארה”ב. מה תהיה התגובה שלהם? נדע בעוד כחודש אחד.
פה קישור למחירי מניות “צופות עתיד” – באתר חוברת למשקיע.
על סף “שבירה למטה”. בטוי למגמת עלייה בשער הריבית הריאלי. חלק ממדדי מניות בארה”ב כבר “מבינים את הרמז”.
כך כנראה גם מחזיקים באג”ח “זבל”. ראו באותו קישור מחירי קרנות סחירות אג”ח “זבל”. “שבירה למטה”? גם קרן נסחרת שמחזיקה באג”ח פרטיות “מובחרות”.
וריבית משכנתאות. בחזרה לרמות הגבוהות ביותר בחמש שנים אחרונות. אז מה הפלא משיעור שביעות הרצון מממשל הנשיא טרמפ?! כעת כ-30% מהנשאלים. “המדגם הקובע” יהיה בתחילת נובמבר 2026.
הברקים כבר נראים.
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד”ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת”א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד”ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד”ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד”ר שמואל גולדמן.
ראו גם תנאי שימוש וגלוי נאות לאתר זה.