חוברת למשקיע 27-9-2026

עורך: ד”ר שמואל גולדמן

הודעה:

מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא”ל, מתבקש לשלוח לנו דוא”ל לכתובת:

lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא “מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע”.

החוברת נשלחת לכתובת הדוא”ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.

מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא”ל מתבקש לשלוח לנו דוא”ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא “מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע”.

הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 14 בספטמבר 2026.

הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%







תוכן החוברת:

מופע ליצנות.

“מורשת סטלין”.

תאורית הדומינו.

בינתיים בסין.

מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.







בהופעה בקרקס, יש קטע שבו ליצנים נכנסים לזירה.

המטרה היא “להעביר זמן” ולבדר את הצופים, בזמן שמחכים למופע עיקרי בתוכנית.

בעימות הנוכחי בין הממשל בארה”ב לשלטון באיראן, כעת אנחנו בקטע של “מופע ליצנות”. אין זה קשה לראות מי הוא “הכוכב” במופע זה. זה נעשה באמצעות “כתבים מטעם” ו”אמצעי תקשורת מטעם”. פעלולי הליצנות הם למעשה באותה מתכונת, חוזרים על אותם “שטיקים”.

המועד לתזמון של “המופע העיקרי”, לדברי הנשיא טרמפ, הוא אחרי הבחירות לבתי המחוקקים בארה”ב, בתחילת חודש נובמבר 2026. אומנם הנשיא טרמפ חוזר ואומר שהחלטות ומעשים שלו שלו בעימות עם איראן, אינם מושפעים “משיקולי בחירות”, אולם “משום מה” הוא אומר, שאחרי בחירות אלו יהיה “מופע” בעימות עם איראן. איזה “מופע”? אינו יודע.

מדוע אינו יודע? כיוון שבניגוד להופעה בקרקס, שבה הנהלת הקרקס קובעת מה יהיה “בתוכנית”, בעימות עם איראן, קיימים “מקבלי החלטות” גם באיראן. לא רק בארה”ב. אין יודעים כיצד הם ינהגו בתגובה למעשים של הממשל בארה”ב. גם אין יודעים מהי היכולת האמיתית שלהם לפעול בתגובה על מעשיה של ארה”ב. גם אין יודעים כיצד תוכרע המחלוקת הפנימית בהנהגה של איראן, לגבי המשך העימות עם ארה”ב.

נדע יותר בעוד כששה שבועות. עד אז יימשך מופע הליצנות.

הערה: כחלק “ממופע הליצנות” יש אמירות לגבי מיצר הורמוז – פתוח/אינו פתוח, מיליוני חביות נפט עוברות במיצר הורמוז ועוד. כול אלו לכאורה “עובדות”.

אולם לגבי בוחרים/בוחרות בארה”ב, העובדות היחידות שאין ספק לגביהן, הן כמה משלמים עבור גלון בנזין ועבור גלון דיזל. כול השאר אלו פטפוטים. של פוליטיקאים.

אזהרה: נפוליאון והיטלר היו משוכנעים שיש להם יכולת צבאית להביס את צבאה של רוסיה.

לכך נוסף “מודל פסיכולוגי” לגבי התנהגות השלטון ברוסיה, כאשר תמומש יכולת צבאית זו.

ידוע כיצד זה נגמר.

כעת הממשל הנוכחי בארה”ב משוכנע – לדבריו – שיש לו יכולת צבאית בשילוב יכולת כלכלית, להביא לשנוי בהתנהגות של השלטון הנוכחי באיראן כך, שיקבל את תנאי הממשל בארה”ב לסיום העימות בין ארה”ב ואיראן. למעשה מצהירים על אפשרות להסלמה צבאית ו/או כלכלית בעימות עם איראן. כול זאת בלי שחיילים אמריקאיים יצטרכו להילחם בשטחה של איראן.

כאשר קיים “שכנוע” כזה, יכולות להתקבל החלטות, שבדיעבד תחשבנה “כלא הגיוניות”. מלבד “ההגיון” של מקבלי ההחלטות.

המטרה לכאורה תהיה להנחית “מהלומה צבאית גדולה ומהירה” על איראן, כך שלא תוכל לממש את האיום שלה, לפגוע בתשתיות חיוניות במדינות ערביות – מפיקות נפט – במפרץ הפרסי. דהיינו “מבצע בזק” כמו שתכננו/קיוו נפוליאון והיטלר כשצבאם פלש לרוסיה/לברית המועצות.

יש אפשרות שתתקבל החלטה כזו. אם יתברר שהשלטון באיראן אינו מוכן “לעסקה” בתנאים שדורש הנשיא טרמפ. מדוע? כי אחרת, אם יתברר שהוא “מבלף”, עלול להתממש מודל הדומינו במפרץ הפרסי. כאמור בהמשך.

הסכמה של ארה”ב למכירת מטוסים לערב הסעודית והסכמה לפיתוח תשתית גרעינית בערב הסעודית, אם אינן הטעייה לפני קבלת החלטה כאמור מקודם, ייתכן שמורות על כוונה של הממשל בארה”ב להכריז “נצחנו” ושהממשל הבא בארה”ב יתעסק עם תוצאות “הניצחון”. הכרזה כזו, אחרי הבחירות הקרובות בארה”ב. מדוע לא לפני הבחירות? כי אז יתקפו את הנשיא טרמפ וחברי הקונגרס מהמפלגה הרפובליקאית על החלטה/תמיכה במלחמה עם איראן.

אז מה יהיה? בעוד ששה שבועות יהיה אמצע חודש נובמבר 2026. זה בטוח.







כולם – בלי מרכאות – ידעו על הנעשה בברית המועצות בתקופת שלטונו של סטלין. למרות זאת צ’רצ’יל ראש ממשלת בריטניה ורוזבלט נשיא ארה”ב, סייעו לברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה. גם נפגשו עם סטלין. אפילו הצטלמו איתו. מדוע?

צ’רצ’יל הסביר זאת באומרו: אם היטלר היה פולש לגיהנום, היו לי דברים חיוביים לומר לגבי השטן.

זה הכול עניין של תועלת בזמן מסוים. יש חשוב ויש חשוב יותר. סטלין (ברית המועצות) “הביא תועלת” במלחמה בשלטון הנאצי בגרמניה. כול השאר היה פחות חשוב באותה עת.

יש לציין שגם סטלין עצמו נהג לפי כלל זה. למשל, כאשר הביא את ז’וקוב לנהל את קרב הבלימה נגד הצבא הנאצי במבואות מוסקבה ואחרי כן להביס את הצבא הנאצי בסטלינגרד.

עוד יותר בלטה ההחלטה שלו “לחלץ” את רוקוסובסקי “ממרתפי הענויים” של שירות ביטחון הפנים בברית המועצות ולמנות אותו לעמוד בראש אחד הגייסות שניהלו את המלחמה בצבא הגרמני – עד כיבוש ברלין. כך גם החלטתו לקבל את הצעת רוקוסובסקי כיצד להכריע חלק גדול מהצבא הגרמני – בניגוד לדעת רבים בפיקוד הצבא הרוסי – במבצע בגרטיון. יש חשוב ויש חשוב יותר.

כך גם רבים מבוחרים/בוחרות מחליטים במי לבחור. לפי מה שחשוב ומה שחשוב יותר באותה עת.

עדיפויות אלו יכולות להשתנות מעת לעת. בייחוד כך כאשר “נושא” שהיה חשוב בעבר, כבר הוסדר ולמעשה אינו קיים יותר. למשל, כניסת מיליוני אנשים לתחומה של ארצות הברית דרך גבולה עם מקסיקו.

הנשיא טרמפ כבר “הסדיר” עניין זה.

כעת אפשר להזהיר/לאיים בוחרים/בוחרות כי אם לא ימשיכו לתמוך במפלגה רפובליקאית – שוב יתממש תרחיש כזה. כמו גם הסיכון בעליית סוציאליסטים/קומוניסטים לשלטון בארה”ב. אבל זהו תרחיש אפשרי בעתיד. הוא אינו קיים כעת.

מה שקיים כעת הוא נושא “יוקר המחייה” בארה”ב, גם היכולת לרכישת בתים וכדומה. זה נושא שקיים כעת. לכך אפשר להוסיף התייחסות למעשי השלטון והעומד בראשו.

אם כך מה חשוב ומה חשוב יותר – נדע בעוד כששה שבועות לפי תוצאות הבחירות לבתי המחוקקים בארה”ב בתחילת חודש נובמבר 2026. נדע האם לדעת בוחרים/בוחרות, מוצתה התועלת מהשלטון הנוכחי והעומד בראשו.

ואופס. כך גם לגבי השלטון הנוכחי בשכונה שלנו.







מר אוסטין שהיה שר ההגנה בממשל הנשיא ביידן אמר, שמטרת הסיוע של ארה”ב לאוקראינה היא להקטין/לשלול מרוסיה את היכולות הצבאיות/כלכליות שהיו לה, כאשר פלשה לאוקראינה בחודש פברואר 20222.

למעשה, להביא למצב שלא תוכל לחזור על פעלול דומה במדינה אחרת במזרח אירופה.

כך לפי תאורית הדומינו. כי אם זה יצלח לרוסיה באוקראינה, זה עלול – לדעת “המערב” – לקרות במדינות אחרות במזרח אירופה.

זה גם היה ההסבר למעורבות הצבאית – הישירה – של ארה”ב במלחמות בקוריאה ובוייטנאם. בקוריאה זה נגמר “בתיקו”. בוייטנאם זה נגמר בכיבושה של דרום וייטנאם בידי צפון וייטנאם. אם כי ייתכן שהושגה המטרה המדינית של ארה”ב. לא נוצר תהליך דומינו באסיה. למשל ובייחוד לא בתאילנד.

שימו לב לפרט קטן: מי העזו ושלחו חיילים אמריקאיים להילחם בקוריאה ובוייטנאם? נשיאים מהמפלגה הדמוקרטית. אחרי כן זה הביא לניצחון המפלגה הרפובליקאית בבחירות.

שני נשיאים רפובליקאים עדיין העזו לשלוח חיילים אמריקאיים להילחם בעירק – בוש (האבא) ובוש (הבן). שוב זה הביא לנצחון המפלגה היריבה – הדמוקרטית – בבחירות. למה? “בגלל הכלכלה”.

כעת נשיא רפובליקאי אינו מעז – עד כה – לשלוח חיילים אמריקאיים להילחם בשטחה של איראן. רק הפצצות וסנקציות. טוען שהיעד מצדיק את “המחיר הכלכלי”. האם אכן זה כך, יחליטו בוחרים/בוחרות בארה”ב בעוד כחודש אחד.

גם ארוע זה הוא חלק מתאורית דומינו. אם איראן “תנצח” בעימות עם ארה”ב – אז השלטון הנוכחי בה, ינסה להביא לחילופי שלטון “במדינות” במפרץ הפרסי, שהקיום שלהם תלוי בתמיכה של ארה”ב. כול השאר אלו פטפוטים. כלומר, זהו עימות כדי לקבוע מי ישלוט במדינות מפיקות נפט במפרץ הפרסי.







כאשר נשיא רוסיה פוטין הגיע למפגש באלסקה עם נשיא ארה”ב טרמפ, הלה “קישט” את המסלולים בשדה התעופה במטוסי f-35. כאשר נשיא סין הגיע למפגש בוושינגטון עם הנשיא טרמפ, הלה הציג לו יעף של מפציצים אמריקאיים – כאלו שהפציצו באיראן.

מה הוא רצה להראות להם? שארה”ב יכולה להפציץ בכול מקום? הם יודעים זאת. שארה”ב יכולה להשמיד את רוסיה? גם רוסיה יכולה להשמיד את ארה”ב. הנשיא פוטין בנה לפחות שמונה צוללות גרעיניות שכול אחת מהן יכולה לשאת 16 טילים, שיכולים להיות משוגרים לטווח של 10-12 אלפי ק”מ וכול אחד מהם יכול לשאת 6-8 ראשי קרב גרעיניים, כך שכול צוללת כזו יכולה לגרום למותם של 50 מיליון אמריקאיים. בנוסף יש לרוסיה יותר משלוש מאות טילים שיכולים להיות משוגרים מעמדות נייחות וממשגרים ניידים ולהגיע לכול נקודה בשטחה של ארה”ב. טילים אלו יכולים לשאת לפחות 3 ראשי קרב גרעיניים. האפשרות למנוע מטילים אלו להגיע לשטחה של ארה”ב פחותה מהאפשרות לשכנע את הנשיא טרמפ להפסיק לאיים שאוטוטו הוא עומד לעשות כך וכך לאיראן. הנשיא טרמפ יודע זאת. גם ראשי מערכת ההגנה/מלחמה של ארה”ב יודעים זאת.

מה לגבי סין? למי יש גדול יותר?

במשך שנים רבות השלטון בסין הסתפק בהחזקת מספר “צנוע” של כשלוש מאות ראשי קרב גרעיניים, עם יכולת שיגור לטווחים צנועים של עד כשבעת אלפים ק”מ. זאת לצורך הרתעה בלבד.

למעשה, סין הייתה בעמדת נחיתות לעומת ארה”ב בכמות כלי נשק גרעיניים ובאמצעים לשיגורם. כמו גם ביכולות לייצר צ’יפים ומנועים למטוסי תעופה אזרחיים. מצבים שיוצרים חשיפה של סין לאיומים/מעשים של ארה”ב, שמגבילים יכולות אזרחיות/צבאיות של סין.

בסין הבינו “עם מי יש להם עסק” והם פועלים בתחומים שונים לבטל/להקטין חשיפה שכזו. גם בתחום נשק גרעיני.

מזה כמה שנים, ברור שהשלטןן בסין החליט להגדיל את מספר ראשי הקרב הגרעיניים מכמות של כשלוש מאות לכמות של ?

לפי הערכות של מערכת הביטחון בארה”ב כבר יש לסין יותר משש מאות ראשי קרב גרעיניים והצפי הנוכחי הוא שבשנת 2030 – בעוד פחות מארבע שנים, מספרם יגיע לאלף. בשנת 2035? ייתכן ל-1500.

כמו כן תגדל מאד יכולת השיגור בסין של ראשי קרב גרעיניים. זאת בטילים ממקומות שיגור קבועים – סילו וממשגרים ניידים.

כך גם מצוללות גרעיניות שתוכלנה לשגר טילים לטווחים של 10-13 אלפי ק”מ. כלומר, גם שיגורי טילים מצוללות בסמוך לחופי סין, שיוכלו להגיע לכול נקודה בשטחה של ארה”ב.

ועוד יכולות לפגוע בכול נקודה בשטחה של ארה”ב. עם הרבה ראשי קרב גרעיניים.

הנשיא טרמפ יודע זאת. לכן סרב להאריך/להמשיך את ההסכם שהיה לארה”ב עם רוסיה/ברית המועצות להגבלת מספרם של ראשי קרב גרעיניים פעילים. כי “שחקן” חדש עולה על המגרש של יכולות להשמיד את ארה”ב. כך יקיץ הקץ על אפשרות של ארה”ב לאיים צבאית על סין.

התהליך הזה בסין נמשך “בשקט”, כאשר כולם עסוקים בהתקוטטות של ארה”ב עם איראן ושל רוסיה עם אוקראינה. כמו גם מי יוכל לייצר צ’יפים מסוגים מסוימים ועפרות “נדירות” שחיוניות בתהליכי ייצור שונים.

המשמעות תהיה, שכול עימות בין ארה”ב לסין, יוגבל לתחום הכלכלי/פיננסי. זה יהיה מעניין. בלי מרכאות. בייחוד מה “יאמר” מחיר זהב לגבי תוצאות של עימות שכזה.

הקטנת הצורך בייבוא נפט בסין.

ידוע כבר על הגידול העצום במכירת מכוניות חשמליות בסין. זה מקטין את הצורך בייצור בנזין ומכאן את הצורך של סין בייבוא נפט לבתי זיקוק. המקורות לייצור אנרגיה חשמלית למכוניות, הם מגז – גם בייבוא מרוסיה, מפחם, מהשמש (סולרית) ומהנעת טורבינות באמצעות רוחות.

חלק ממקורות אלו, בייחוד אנרגיה סולרית, נמצאים גם/בעיקר במרחקים גדולים מריכוזי אוכלוסיה. באזורים מדבריים. זה יוצר קושי בהולכה יעילה של חשמל לאורך אלפי ק”מ. זאת בגלל שחלק גדול מאנרגיה חשמלית “הולך לאיבוד” ככול שגדל מרחק ההובלה של חשמל. בסין מתגברים על קושי זה על ידי כך שהופכים זרם חילופין לזרם ישר, שמאבד רק חלק קטן מערך האנרגיה שלו בהולכה למרחקים גדולים.

לכך יש חשיבות ככול שיגדל שימוש ברכב חשמלי. מקור לגידול כזה הוא במשאיות שנושאות מטענים גדולים למרחקים גדולים.

הערך האנרגטי של סוללה חשמלית ליחידת משקל (של הסוללה) קטן ביחס לערך האנרגטי של שימוש בדלק נוזלי (דיזל) ליחידת משקל של הדלק הנוזלי. לכן, שימוש בסוללה חשמלית מגדיל את החלק ממשקל הרכב שמיועד לנשיאת מקור האנרגיה שמניע את הרכב. זה מקטין את יכולת הנשיאה של מטען ו/או את מרחק הנסיעה האפשרי עד שצריך לחדש את מקור האנרגיה – טעינה של סוללה חשמלית.

בכול טעינת סוללה, משאית למעשה מושבתת והנהג מאבד זמן שבו מותר לו לנהוג ברכב. (לפני “מנוחה חובה”.) זה מקטין את יעילות הובלת מטענים גדולים למרחקים גדולים במשאית חשמלית.

בסין פתרון לכך הוא על ידי הקמת תחנות שבהן משאית אינה מטעינה סוללה חשמלית, אלא מחליפים את הסוללה החשמלית במשאית. זה נעשה על ידי מכשור מיוחד בפחות זמן ממה שנדרש לטעינת סוללה חשמלית. ויוצאים לדרך. כמובן, שהממשלה “מעודדת” הקמת תחנות כאלו. זהו עניין בעל חשיבות לאומית.

להקטין את הצורך בייבוא נפט. ככול שקטן הצורך בייבוא נפט, גם קטן הצורך של סין בדולרים לתשלום עבור ייבוא של נפט.

גם זה קורה בשקט.

כפי שכבר נכתב, השלטון בסין מגביל/מונע צרכנים גדולים של צ’יפים – בייחוד לצורכי בינה מלאכותית – לרכוש כמויות גדולות, אם בכלל, של צ’יפים מחברת אנבידיה. זאת כדי לשמר ביקושים מקומיים בסין לצ’יפים מתוצרת מקומית. בייחוד מחברת Huawei. כך גם לגבי זכרונות מתוצרת מקומית.

היעילות בימוש בצ’יפים מתוצרת חברת Huawei אינה בגלל תכונות של צ’יפ בודד, אלא משילוב של צ’יפים רבים במערכת, כך שמושגת יעילות דומה ליעילות של צ’יפים מתוצרת חברת אנבידיה. כך עד היום שבו נתבשר – שסוף סוף – קיים בסין ציוד מקומי שמאפשר לייצר צ’יפים כמו צ’יפים של אנבידיה. כלומר, בוטל “המצור” שהממשל בארה”ב הטיל על סין, במונעו מכירת ציוד כזה לחברות בסין.

כך “קונים זמן” ליצרנים מקומיים של צ’יפים. אחרת, צרכנים גדולים בסין יקנו צ’יפים של חברת אנבידיה וכאשר יהיה גם ציוד מקומי לייצור צ’יפים כאלו, הם יטענו אבל כעת קשה/יקר להחליף…

ספקי שימוש בבינה מלאכותית בארה”ב יודעים שיום כזה יגיע – דהיינו תחרות מספקי שימוש בבינה מלאכותית בסין, שיציעו שירותים זהים במחירים הרבה יותר נמוכים מהמחירים שהם דורשים עבור שירותים שלהם. מחירים שנדרשים כדי לכסות את ההוצאות שלהם ברכישת צ’יפים – מחברת אנבידיה.

לכן, הפלא ופלא במעוז התחרות החופשית, הם מבקשים הסדרה – רגולציה – של הענף על ידי השלטונות. למעשה מבקשים הגנה מתחרות! אחרת, עלול להתברר שלא תהיה הצדקה כלכלית לסכומים הגדולים שהם משקיעים ברכישת צ’יפים ובהקמת “מרכזי מידע”. מי שאינו מבין את “הרמז” – שלא יתפלא על מה שיקרה בשוקי הון.







מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.

בסוגריים – הנתונים ביום 14 בספטמבר 2026.

מחיר זהב – 4285 (4350) דולרים לאונקיה.

מדד דאו ג’ונס תעשייתי – 51828 (52573)

מדד נאסדק – 27068 ( 26333)

תשואת אג”ח ממשלת ארה”ב 10 שנים – 5.16% ( 4.97%.)

שער ריבית יומי ארה”ב 3.75.

מחיר נפט קל ארה”ב – 92 (100) דולר לחבית. ברנט באירופה – 104 (105) דולר.

תשואה ראלית אג”ח צמוד מדד ממשלת ארה”ב 10 שנים – 2.84% (2.60%)

שער חליפין ינים לדולר – 157 (153)

מחיר חוזה גז טבעי קרוב – 3.40 דולרים. ( 3.30 דולרים).

מחיר מתכת כסף – 64.0 (64.0) דולרים לאונקיה.

מחיר מתכת פלטינה – 1777 (1797) דולרים לאונקיה.

גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע

גרף של מחיר הזהב.

עוד קישורים לגרפים באתר חוברת למשקיע:

גרפים “במעקב”

כתבנו על כך שעליות ממושכות במחיר זהב בדולרים, מורות על כך ששער הריבית בארה”ב הוא “נמוך מדי”. זאת למרות טענה/דרישה של נשיא ארה”ב שהבנק המרכזי בארה”ב חייב להוריד את שער הריבית.

מחיר זהב עלה מרמה של כאלפיים דולרים לרמה של כארבעת אלפים דולרים. אכן מתברר שגם שער הריבית בארה”ב – ובמדינות אחרות “במערב” – היה/הנו “נמוך מדי”. כעת אפילו בכלי תקשורת לציבור הרחב, מפרסמים “אינפורמציה” זו.

מה שאינו מפורסם לציבור הוא, שעליות במחיר זהב תמשכנה כול עוד שער הריבית יהיה “נמוך מדי”. זה יקרה בשלבים, עד שלשלטון בארה”ב לא יהיה מנוס מלקבוע/להשלים עם שער ריבית שבו תיפסק עלייה במחיר זהב.

אם הוא לא ינהג כך כאשר התשואה על אג”ח ממשלת ארה”ב לפדיון 10 שנים היא 5%, אז זה תימשך העלייה עד לתשואה של 6%. אם גם אז זה לא יקרה, אז תימשך עלייה בתשואה ל-7%. כאמור המשך עליות במחיר זהב, יורה שזהו התהליך.

בתוך תהליך זה יהיה פעלולים של הממשל בארה”ב כמו “וויסות התשואה בה נסחרות אג”ח לפדיון בטווח ארוך ומניעת פיחות בשער החליפין של הין היפני”. בזמן מסוים אפילו מכירה של זהב מהחזקות זהב בידי הממשל בארה”ב. זו התנהגות רגילה של פוליטיקאים שמנסים “לדחות את הקץ” – קבלת החלטות “לא נעימות”.

בתוך תהליך זה, כאשר משתרשת הכרה, שלא יהיה מנוס מהמשך עליות בתשואות בהן נסחרות אג”ח לפדיון לטווח ארוך, נפסקות עליות במדדי מניות ומתחילות תנודות גדולות – 15-20% – ברמות מחירים אלו. אבל בלי מגמת עלייה ממושכת.

מדוע לא ירידה אחת גדולה? כי הבנק המרכזי של ארה”ב ימשיך “להדפיס” דולרים בכמויות גדולות. תוך כדי שהוא מעלה את שער הריבית היומי – ff וכלי תקשורת מודיעים לציבור כאילו הבנק המרכזי “מקשיח את המדיניות שלו.” זו אשליה/הטעיה. כי אילו היה באמת “מקשיח” את המדיניות שלו, הוא לא היה ממשיך להגדיל את ההחזקות שלו באג”ח של ממשלת ארה”ב.

כפי שהוא עושה מזה כשנה!!!

בתרחיש כזה, גם “סיפורים” על ההכנסות הנפלאות שתהיינה לחברות מסוימות, לא יספיקו כדי לגרום לעלייה במדדי מניות. זה יתבטא בפתיחת פער בין התנהגות מניות אלו והתנהגות מדדי מניות. זה יהיה סימן אזהרה על הצפוי למדדי מניות וגם למחירי מניות אלו.

ייתכן שאנו נמצאים קרוב/בתוך ארוע כזה.

מדד נאסדק בשחור – מדד דאו תעשייה בכחול

שנוי באחוזים שנים עשר חודשים אחרונים.

מחיר מניית אפל בשחור – מדד דאו תעשייה בכחול

שנוי באחוזים שלוש שנים אחרונות.

מחירה של מניית אפל כמעט הוכפל מאז שחברת ברקשייר – באפט – מכרה מהחזקותיה במנייה –

אולם המשך העלייה במחיר המנייה אינו גורם לעלייה בערך מדד המניות.

Securities held outright1 6,472,315 + 2,250+ 167,556

גידול בהחזקת אג”ח 167 ביליון דולרים לעומת שנה קודמת.

מדוח הבנק המרכזי של ארה”ב 24-9-2025

Securities held outright1  6,304,759 – 1,418– 376,200

ירידה בהחזקות אג”ח 376 ביליון דולרים לעומת שנה קודמת.

התשואה שבה נסחרות אג”ח ממשלת ארה”ב לפדיון עשר שנים – בשנים עשר חודשים אחרונים:

מחיר זהב בכחול ציר ימני. מד דאו תעשייה בירוק ציר שמאלי.

שנים עשר חודשים אחרונים.

כמו שאמר לינקולן: אי אפשר להונות את כולם כול הזמן. כאילו הבנק המרכזי של ארה”ב “מקשיח מדיניות”. ראו הגרף על תשואות שבהן נסחרות אג”ח ממשלת ארה”ב.

————————————————————

בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.

מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.

תנאי שימוש וגלוי נאות

  1. פרסום זה שייך לד”ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת”א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד”ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
  2. אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
  3. הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
  4. פעולות השקעה שנעשות על ידי ד”ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
  5. המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
  6. כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
  7. לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
  8. אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד”ר שמואל גולדמן.


ראו גם תנאי שימוש וגלוי נאות לאתר זה.