עורך: ד”ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא”ל, מתבקש לשלוח לנו דוא”ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא “מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע”.
החוברת נשלחת לכתובת הדוא”ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא”ל מתבקש לשלוח לנו דוא”ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא “מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע”.
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 15 במרץ 2026.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
הנשיא טרמפ – כנשיא פוטין או כנשיא טרומן?
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
כתבנו כבר – גם בחוברת הקודמת – שלמעשה איראן היא מדינה גרעינית. כלומר, יש/היייתה לה יכולת לייצר נשק גרעיני.
אילו ישראל וארה”ב לא היו מפציצים באיראן בחודש יוני 2025, אז בקיץ 2026 – דהיינו בעוד כחודשיים, היא יכלה לצבור כמות אורניום מעושר בדרגה של לפחות 60% בכמות שמספיקה לייצור לפחות כ-25 פצצות אטום. בקיץ 2027 זה יכול היה לגדול לכמות של לפחות כ-40 פצצות אטום. הכוונה שיכול היה להיות לה אורניום מעושר לייצור כמות כזו של פצצות. זאת אם תהיה לה יכולת להפוך אורניום בצורה של גז “למתכת” וליצור מנגנון פיצוץ שיוצר תגובת שרשרת בתוך “פצצה”.
למעשה זו הייתה אינפורמציה גלויה, שפורסמה בדוחות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית (“הסוכנות”).
בדוח הסוכנות לחודש פברואר 2025 נכתב: (ההדגשות שלנו)
30. As of 8 February 2025, the Agency has estimated that the total enriched uranium stockpile in the form of UF6 of 7464.0 kg comprised: 2927.0 kg of uranium enriched up to 2% U-235 (+736.1 kg since the previous quarterly report); 3655.4 kg of uranium enriched up to 5% U-235 (+1060.6 kg); 606.8 kg of uranium enriched up to 20% (-232.4 kg); and 274.8 kg of uranium enriched up to 60% U-235 (+92.5 kg).
שימו לב לשנויים בכמויות בדרגות העשרה שונות לעומת תקופת הדוח הקודם (עבור רבעון קודם). קטנה הכמות ב-20% וגדלה הכמות ב-60%. בו בזמן גדלו מאד הכמויות ב-2% ו-5%.
כמויות בדרגות העשרה כאלו ניתן להפוך בהמשך התהליך לדרגות העשרה של 60 ו-90 אחוזים. (לא ביחס של 1 ל-1!). תהליך “ההעשרה” צורך פחות ופחות אנרגיה (חשמלית) ומספר מעברים נדרש בין סרקזות (נצטריפוגות) ככול שמגדילים את דרגת “ההעשרה”. כלומר, גם נדרש פחות זמן כדי להגדיל דרגת העשרה. ברור שהגדלת הכמויות בדרגות העשרה “נמוכות” נעשית כדי לאפשר המשך תהליך העשרה לדרגות גבוהות – 60-90 אחוזים.
בדוח הסוכנות לחודש פברואר 2026 נכתב:
33. Based on the information provided by Iran by 12 June 2025, previous Agency verification activities and estimates based on the past operating records of the relevant declared facilities, the Agency’s estimate of Iran’s total enriched uranium stockpile, as of 13 June 2025, was 9874.9 kg: comprising 9040.5 kg of uranium in the form of UF6 and 834.4 kg of uranium in other forms. The total enriched uranium stockpile in the form of UF6 of 9040.5 kg comprised: 2391.1 kg of uranium enriched up to 2% U-235; 6024.4 kg of uranium enriched up to 5% U-235; 184.1 kg of uranium enriched up to 20% U-235; and 440.9 kg of uranium enriched up to 60% U-235.
אחרי ההפצצות של ישראל וארה”ב באיראן בחודש יוני 2025, איראן הפסיקה לדווח לסוכנות על פעילות במתקני גרעין ועל כמויות מוחזקות של אורניום מועשר. גם לא אפשרה לפקחים של הסוכנות לבקר במתקנים שלה, בייחוד במתקנים שהופצצו על ידי ישראל וארה”ב בחודש יוני 2025.
שימו לב לגידול בכמויות בתקופה שבין שני דוחות אלו. בדרגת העשרה 60%: +167 ק”ג.
שוב ירידה בכמות בדרגה 20%: מינוס 422 ק”ג.
כלומר בשתי דרגות העשרה אלו, כמעט הכפלה “בכמות הפעילות”.
בו בזמן גידול של 2369 ק”ג ב-5% וירידה של 536 ק”ג ב-2%. פה הייתה יותר מהכפלה בכמות הגידול בדרגה של 5%. סביר שהשנוי בדרגה 2% נקבע גם על ידי התחלת העשרה של כמויות חדשות שמוזנות לסרקזות.
כדי להגדיל את הכמות ב-60% יצטרכו להגדיל הכמות ב-20%. זאת על ידי הזנת “חומר” שהועשר לדרגה 5%. אפשר לראות לפי דוחות אלו, שכמות זו גדלה “במהירות”.
אם לא היו מפציצים מתקני העשרה בחודש יוני 2025, הייתה לאיראן יכולת לעשות זאת.
מה קרה אחרי הפצצות אלו?
בדוח הסוכנות לחודש פברואר 2026 נכתב:
35. Due to the lack of access to any of Iran’s four declared enrichment facilities to perform verification activities the Agency cannot provide any information on the current size, composition or whereabouts of the stockpile of enriched uranium in Iran or whether Iran has suspended all enrichment related activities, including R&D. In addition, due to the lack of access since February 2021 to Iran’s centrifuge component manufacturing, centrifuge assembly and testing workshops for the Agency to perform verification activities, the Agency cannot provide any information on Iran’s current inventory of centrifuges or whether it has suspended their manufacture, assembly and testing.
בעוד שאפשר לראות – בלי מרכאות – את הנזקים שנגרמו למתקנים – מהפצצות – ובמידה מסוימת גם לחלקים מתחת לקרקע של מתקנים אלו, אי אפשר לראות נזקים למתקנים שנמצאים בתוך מערכות של מנהרות -בעיקר כאלו באזורים הרריים. למעשה אלו לא הופצצו – מלבד במתקן בפרדו. הפציצו את הכניסות למנהרות. לא ידוע האם הצליחו לגרום לנזקים בתוך המנהרות. זה מתייחס בעיקר למערכת מנהרות באיספהן וגם למתקנים חדשים באזור הררי – Pickaxe tunnel complex.
סביר שיש אינפורמציה מאמצעי ריגול שונים. אבל זה אינו דומה לאינפורמציה שמתקבלת מפיקוח ובקרה “בשטח”. בהעדר פיקוח/בקרה כאלו, אין למעשה אפשרות להגיע “להסכם”.
זה מביא אותנו לקטע הבא.
ההסכם שנעשה אם איראן בשנת 2015, בתקופת השלטון של הנשיא אובמה, היה מבוסס על תנאי/דרישה, שתהיה תקופת זמן של לפחות שנה אחת, שתידרש לאיראן כדי לייצר נשק גרעיני, ממועד שבו תפסיק לקיים את תנאי “ההסכם”.
מתנאי/דרישה זו נגזרו פרטי ההסכם לגבי כמות אורניום בדרגת העשרה מסוימת שיהיו בידי איראן וסוגי וכמויות סרקזות – צנטריפוגות – שיהיו בידי איראן. פעילות ומאוחסנות במחסנים.
כיום אי אפשר “לשחזר” הסכם כזה. אלא אם יוותרו על התנאי/דרישה “לחלון” של לפחות שנה אחת לזמן שיידרש לאיראן לייצר נשק גרעיני.
מדוע?
כיום איראן מפעילה יותר מ-13 אלף סרקזות. אז הפעילה עד כ-5 אלפים. יותר חשוב ממספר הסרקזות הוא איכות הסרקזות. אז היו בידיה סרקזות מדור 1 ומעט מדור 2. כיום היא מפעילה גם מדור 5 ומדור 6.
לא רק זאת. כבר יש לה ניסיון בהרכבת/הפעלת כמויות גדולות של סרקזות, כך שאפשר לעסוק בהעשרת כמות גדולה של אורניום. ובמהירות.
לכן, אין אפשרות “לשחזר” הסכם כמו שנעשה בתקופת הנשיא אובמה. אלא אם יסתכנו “שלפתע” יתברר שלאיראן יש נשק גרעיני.
לכן, הדרישה של ארה”ב וישראל היא שלא תהיה בכלל פעילות של העשרת אורניום ושלא יהיו באיראן מתקנים להעשרת אורניום. כמובן עם פיקוח/בקרה על קיום דרישות אלו.
לכן, אין למעשה שום מו”מ עם איראן על “תנאים לפעילות בהעשרת אורניום”. מה שהנשיא טרמפ קורא “מו”מ” הוא למעשה הסכמה, כיצד תבוצע הדרישה של ארה”ב/ישראל, מי יפקח ומה יעשה במקרה של הפרה מצדה של איראן. בלשון העם: ניסוח של “הסכם כניעה”.
סעיפים אחרים שלכאורה כלולים ב”הסכם”, הם בגדר זוטות. שהרי אם לא יהיה לאיראן נשק גרעיני, ספק אם השלטון בה יעז אי פעם להתעמת עם מדינות שיש להן נשק גרעיני, כאשר אלו תתייחסנה לעימות כזה, “כסיכון קיומי” עבורן.
הנשיא טרמפ – כנשיא פוטין או כנשיא טרומן?
מר פוטין נשיא רוסיה, אינו מנהל “מלחמה” באוקראינה. הוא קורא לזה “מבצע”. כמפקד הראשי של הצבא הרוסי, הוא קובע את “גבולות הגזרה”, כיצד תנוהל הלחימה באוקראינה. לא כמלחמה טוטלית להכרעת אויב, אלא “כמבצע” מוגבל “לשחרור שטחים” שכעת נחשבים – בידי רוסיה – כחלק משטחה של רוסיה.
כיוון שהוא אינו מוכן לנהל מלחמה טוטלית, הצבא הרוסי כבר “חוגג” 4 שנים למבצע המיוחד שלו באוקראינה. תושבים רוסים באזורים סמוכים לגבול עם אוקראינה, “הורגלו” להיות מופצצים בידי צבא אוקראינה. כמו כן מופצצים מתקנים/מפעלים עמוק בשטחה של רוסיה. זאת בידי כטבמים.
למה מחכה מר פוטין? שהשלטון באוקראינה יכנע ויקבל את הדרישות שלו. אז בינתיים “המבצע” נמשך.
גם מר טרמפ מחכה/מצפה כעת שהשלטון באיראן יכנע ויקבל את הדרישות שלו. שהרי אין להם חיל אוויר, אין להם צי, אין להם הנהגה ואין ואין. זה נשמע “הגיוני”.
אבל ככול שזה נמשך/מתארך, גדלים נזקים כלכליים/פיננסיים שנגרמים בגלל עלייה במחירי נפט ומוצריו. זאת אחרי “סגירת מצר הורמוז”. דהיינו מניעת מעבר אוניות באזור זה. כמו כן נגרמים נזקים מפגיעה במתקנים במדינות ערביות – קאטר, בחרין, איחוד האמירויות, כווית. גם בעירק בגלל הפסקת ייצוא נפט.
לכן הנשיא טרמפ מאיים על השלטון באיראן שהוא יפציץ את תחנות כוח באיראן ועוד. אלא אם…השלטון באיראן מגיב ומאיים לעשות כך במדינות ערביות סמוכות לאיראן.
לעומת הנשיאים פוטין וטרמפ, מר טרומן נשיא ארה”ב לא איים על השלטון ביפן. הוא הטיל פצצת אטום אחת על עיר ביפן. לא נכנעו. אחרי שלושה ימים הטיל עוד פצצת אטום על עיר ביפן. אז נכנעו. בלי מו”מ!
האם יפן היוותה סיכון מידי לארה”ב? לא. אבל המוני חיילים אמריקאיים היו עלולים להרג אם ארה”ב תפלוש קרקעית לשטחה של יפן. כול עוד זו לא נכנעה.
אם כך למר טרמפ יש 4 אפשרויות.
ראשית, לקוות שמנהיגי איראן יבינו שאין להם ואין להם ויסכימו להיכנע.
שנית, להמשיך להתכתש באיראן בזמן שמחירי אנרגיה ממשיכים לעלות – להישאר “גבוהים”.
שלישית, להתחיל להחריב את איראן – עם נשק קונבינציונלי – גם אם אלו יגיבו על ידי החרבת נכסים כלכליים במדינות סמוכות לאיראן.
רביעית, להודיע “נצחנו” – להפסיק פעילות צבאית ולהגיע להסכם עם שליטי איראן לגבי מעבר אוניות במצר הורמוז.
כול עוד באיראן אינם נכנעים הוא יאלץ לבחור: להיות כנשיא פוטין או להיות כנשיא טרומן.
איפה זה משאיר אותנו בשכונה שלנו? סמוך למרחב מוגן. עד שיחליט לנהוג כנשיא טרומן.
בעוד כולם, בייחוד באולפנים, עסוקים בשאלה האם יהיו “חילופי שלטון” באיראן, יש אפשרות שיהיו “חילופי שלטון” בישראל ובארה”ב – בתוך כששה חודשים מהיום. זאת בגלל בחירות לכנסת בישראל ובחירות לקונגרס בארה”ב.
הסכוי לכך יגדל ככול שיתברר שהשלטון באיראן אינו מבין שאין לו ואין לו ועליו להיכנע ולקבל את הדרישות של הנשיא טרמפ. מה שיאלץ את הנשיא טרמפ לנהוג כנשיא פוטין, אלא אם יבחר לנהוג כנשיא טרומן. גם אם זה יגרום לנזקים כלכליים גדולים במדינות ערביות סמוכות לאיראן. ייתכן שגם במדינות “המערב”.
זה תלוי “במרווח הטפשות”. עד כה, השלטון באיראן הקטין “מרווח” זה על ידי כך שהוא תקף/תוקף בשטחן של מדינות ערביות סמוכות לאיראן. “לתדהמת מומחים”. נותר לראות האם ימשיך לנהוג כך.
כמו כן ייתכן שנגיע למבחן נוסף באשר “למרווח הטפשות”. האם השלטון באיראן יסכים “להפסקת אש” שתיקבע על ידי הנשיא טרמפ. בלי “הסכם” בין ארה”ב ואיראן. הם טענו שלא ינהגו כך. צריך לראות מה יעשו במקרה כזה. ייתכן “שהמו”מ” עליו מדבר הנשיא טרמפ, הוא בעניין זה. כלומר, “הפסקת אש” – בלי “הסכם” – מלבד לגבי מעבר אוניות במצר הורמוז. מה הוא ייתן לאיראן תמורת הסכמה שלה בענין זה. לגבי כול “השאר” הוא יודיע “נצחנו”.
הערה: הנשיא טרומן, בשנת 1950, שלח חיילים אמריקאיים כדי לסלק את חיילי צפון קוריאה משטחה של דרום קוריאה. אולם הוא סרב להפציץ בשטחה של סין גם אחרי שזו שלחה חיילים להילחם בצבא אמריקאי בקוריאה. גם סרב לדרישת גנרל מקארתור להפציץ בסין עם פצצות אטום ופיטר את גנרל מקארתור – גיבור מלחמת העולם השנייה במלחמה ביפן. הרציונל: לא היה סיכון לארה”ב מצפון קוריאה ומסין.
אולם כעת הנשיא טרמפ טוען שנשק גרעיני בידי איראן מהווה סיכון לארה”ב ולמדינות אחרות, בייחוד לישראל. האם ינהג כנשיא טרומן – תוך שימוש בנשק קונבנציונלי – גם אם זה עלול להיות כרוך בנזקים כלכליים גדולים?!
עוד “פרט קטן”: הנשיא טרומן מיהר להכיר במדינת ישראל, מיד אחרי ההכרזה על הקמתה, למרות התנגדות מצד משרד החוץ של ארה”ב – גנרל מרשל – התנגדות מהסיבות “הרגילות” – יחסים עם מדינות ערביות.
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
בסוגריים – הנתונים ביום 15 במרץ 2026.
מחיר זהב – 4495 (5022) דולרים לאונקיה.
מדד דאו ג’ונס תעשייתי – 45166 (46558)
מדד נאסדק – 20948 ( 22105)
תשואת אג”ח ממשלת ארה”ב 10 שנים – 4.44% ( 4.28%.)
שער ריבית יומי ארה”ב 3.50.
מחיר נפט קל ארה”ב – 99 (99) דולר לחבית. ברנט באירופה – 112 (103) דולר.
תשואה ראלית אג”ח צמוד מדד ממשלת ארה”ב 10 שנים – 2.13% (1.91%)
שער חליפין ינים לדולר – 160 (159)
מחיר חוזה גז טבעי קרוב – 3.02 דולרים. (3.13 דולרים).
מחיר מתכת כסף – 69.5 (80.0) דולרים לאונקיה.
מחיר מתכת פלטינה – 1871 (2042) דולרים לאונקיה.
מחיר זהב – ירידה 10.5% מדד דאו ג’ונס – ירידה 3% . מדד נאסדק – ירידה 5% .
שער ריבית יומי –יציב
תשואת אג”ח ממשלה לטווח ארוך- עלייה 0.16% .
תשואת אג”ח צמוד מדד – עלייה 0.22% .
מחירי נפט – עלייה 9 דולרים.
תחום תנודות במחיר זהב – 4200 – 5007 דולרים לאונקיה.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
עוד קישורים לגרפים באתר חוברת למשקיע:
מחיר זהב.
הניחוש שלנו היה שהשלב הבא בעליות במחירי זהב אחרי “השיא” בחודש אוקטובר 2025, יתחיל במחצית השנייה של הרבעון הראשון של 2026. “ההפסקה” במגמת עליות במחיר, מאופיינת בתנודות בתחום נתון בלי שנקבע שיא חדש, בוודאי לא שיא משמעותי.
אולם כמו פטריות אחרי גשם, כך צצים אנליסטים של בתי השקעות גדולים עם “תחזיות” לגבי “מטרות” חדשות – גבוהות יותר – למחיר. זאת אחרי עליות גדולות במחיר. כך היה במקרה זה לגבי מחיר זהב. לגבי מחיר מתכת כסף צצו “סיפורים” “שמסבירים” מדוע תמשכנה עליות מחירים גדולות. כך “ההפסקה” התאפיינה בהמשך עליות – גדולות – במחירי זהב וכסף. לשיאים חדשים.
והנה בום טרח, עליות מחירים אלו נעלמו “בבת אחת”. כמובן שיש לכך “סיבה” – עליות גדולות במחיר נפט ואפשרות לירידות במדדי מניות ובמחירי אג”ח לטווח ארוך.
מה שלא תהייה הסיבה לירידות מחירים – גדולות – אלו, כעת ייבחן הניחוש שלנו “שהשלב הבא” בעליות במחיר זהב אכן התחיל במחצית השנייה של הרבעון הראשון של 2026. כך גם במחיר מתכת כסף. זאת במקביל לירידה במחירי אג”ח לטווח ארוך (עלייה בתשואות) והתקעות/ירידה במדדי מניות.
בהקשר זה, חשוב לציין החלטה של הבנק המרכזי של ארה”ב, להקל בדרישות להון עצמי של בנקים בגדלים שונים. זה יאפשר להם להגדיל החזקה בנכסים “מסוכנים”. ברור באלו נכסים מדובר. בנוסף לכך יש לציין שהבנק המרכזי של ארה”ב הגדיל החזקות בשטרי אוצר של ממשלת ארה”ב לטווח פדיון עד שנה אחת. המימון בא מתמורת פדיונות/תקבולי ריבית מאג”ח מגובות במשכנתאות.
הפעילות הזו מטרתה למנוע עליות בתשואות בהן נסחרות אג”ח ממשלת ארה”ב. זאת כאשר משרד האוצר של ארה”ב מגדיל הנפקות של שטרי אוצר כאלו כאמצעי למימון הגירעון בתקציב ממשלת ארה”ב.
שימו לב שעד כה, “זה לא הצליח להם”. התחדשו עליות בתשואות בהן נסחרות אג”ח לפדיון לטווח ארוך “בכול המדינות” – גרמניה, צרפת, יפן. גם בארה”ב. גם עלתה התשואה בה נסחרות אג”ח ממשלת ארה”ב צמודות למדד – התשואה הריאלית.
כתבנו על כך “שהמשבר הפיננסי הבא” לא יהיה דווקא בחובות של הסקטור הפרטי – כמו בשנת 2008, אלא בחובות ממשלה – בעיקר בארה”ב. אם כי גם בחובות סקטור פרטי בארה”ב מסתמנים סימני משבר – חדלות פירעון – אצל גופים פיננסיים – לא בנקים – שעוסקים במתן אשראי ללווים בסקטור פרטי.
בניגוד למשבר שנובע מאיוולת של פוליטיקאים – כמו במלחמה – משבר שניתן להסדרה בתוך “רגע אחד” – אם ירצו בכך, משבר שנובע מעיוותים בקבלת החלטות כלכליות/פיננסיות, אינו ניתן להסדרה “בתוך רגע אחד”. לכן, זה יוצר תהליכים בשוק ההון שאינם ניתנים לשנוי בהבל פה של פוליטיקאים.
סולם ההסלמה.
בהתכתשויות של קודקודים מדיניים בישראל עם חמאס ברצועת עזה, היה תהליך סדור שחזר על עצמו. אחרי תקופה שבה מנהיגי חמאס לא הבינו את “המסר”, היו מתחילים להפציץ בניינים רבי קומות ברצועת עזה. אחד ועוד אחד, עד שהבינו את המסר. כלומר, הסכמה “להפסקת אש”.
גם בהתכתשות הנוכחית עם השלטונות באיראן, הגיעו לשלב שבו הם אמורים להבין את המסר. אחרת, יעלו שלב בסולם ההסלמה. פגיעה בתשתיות כלכליות של איראן.
השוני לעומת חמאס הוא, שלהם יש אפשרות לפגוע בתשתיות כלכליות – לא של ישראל – אלא כחלק מהקטנת “מרווח הטפשות”, באלו של מדינות מפיקות נפט סמוכות לאיראן. זהו שלב בסולם ההסלמה, שאינו “מקובל” על שוקי הון – מדדי מניות, מחירי אג”ח ושערי חליפין. הצהרות של נשיא ארה”ב על כך “שבקרוב”… אינן מספיקות כדי “להרגיע” את התנודות – ירידות בשוקי הון – עליות במחירי נפט.
אם כך, כפי שנאמר בחוברת הקודמת, ייתכן שאנו על סף “שבירה” כלפי מטה ברמות מחירים של מדדי מניות ומחירי אג”ח – ושערי חליפין לעומת הדולר. כפי שנצפה על ידי מניית לנר – “צופת עתיד”. רק הודעות של נשיא ארה”ב לא תמנענה זאת. יידרש מעשה. הפסקת ההתכתשות.
לגבי חלקה של ישראל בהתכתשות זו, נראה שאין לה אפשרויות “טובות” להורדת “רבי קומות” באיראן – לפי השיטה ברצועת עזה – בלי לגרום לתגובות של איראן במדינות סמוכות לאיראן. אבל ייתכן שלא תהיה ברירה. לכן, שוקי הון נמצאים “על הסף”. כאמור בחוברת הקודמת – זה יוצר בעייה של “נזילות”, שתחילה גורמת לירידות גם במחירי מתכות יקרות.
היה ויקרה כך, זו תהיה תנועה גדולה ומהירה – כלפי מטה. התאמה למציאות ולא לתקוות. גם לא לגבי הפעילות של הבנק המרכזי של ארה”ב אחרי חודש מאי 2026, אחרי שיוחלף נגיד הבנק המרכזי של ארה”ב.
מקור barchart.com.
קרן סחירה spxs. כאמור בחוברת 15 במרץ 2026.. השקעה מאד ספקולטיבית.
סימן שנמצאים “על הסף”?
כמובן שבשכונה שלנו, החשוב מכול הוא לקוות שלא תהיה פגיעה בנפש/בגוף וברכוש.
בשורות טובות וחג שמח.
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד”ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת”א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד”ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד”ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד”ר שמואל גולדמן.
ראו גם תנאי שימוש וגלוי נאות לאתר זה.